1 ואתה בן־אדם קח־לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את־ירושׁלם׃
2 ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושׁפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושׂים־עליה כרים סביב׃
3 ואתה קח־לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את־פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישׂראל׃
4 ואתה שׁכב על־צדך השׂמאלי ושׂמת את־עון בית־ישׂראל עליו מספר הימים אשׁר תשׁכב עליו תשׂא את־עונם׃
5 ואני נתתי לך את־שׁני עונם למספר ימים שׁלשׁ־מאות ותשׁעים יום ונשׂאת עון בית־ישׂראל׃
6 וכלית את־אלה ושׁכבת על־צדך הימוני שׁנית ונשׂאת את־עון בית־יהודה ארבעים יום יום לשׁנה יום לשׁנה נתתיו לך׃
7 ואל־מצור ירושׁלם תכין פניך וזרעך חשׂופה ונבאת עליה׃
8 והנה נתתי עליך עבותים ולא־תהפך מצדך אל־צדך עד־כלותך ימי מצורך׃
9 ואתה קח־לך חטין ושׂערים ופול ועדשׁים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשׂית אותם לך ללחם מספר הימים אשׁר־אתה שׁוכב על־צדך שׁלשׁ־מאות ותשׁעים יום תאכלנו׃
10 ומאכלך אשׁר תאכלנו במשׁקול עשׂרים שׁקל ליום מעת עד־עת תאכלנו׃
11 ומים במשׂורה תשׁתה שׁשׁית ההין מעת עד־עת תשׁתה׃
12 ועגת שׂערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם׃
13 ויאמר יהוה ככה יאכלו בני־ישׂראל את־לחמם טמא בגוים אשׁר אדיחם שׁם׃
14 ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשׁי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא־אכלתי מנעורי ועד־עתה ולא־בא בפי בשׂר פגול׃
15 ויאמר אלי ראה נתתי לך את־צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשׂית את־לחמך עליהם׃
16 ויאמר אלי בן־אדם הנני שׁבר מטה־לחם בירושׁלם ואכלו־לחם במשׁקל ובדאגה ומים במשׂורה ובשׁממון ישׁתו׃
17 למען יחסרו לחם ומים ונשׁמו אישׁ ואחיו ונמקו בעונם׃