1 ואתה בן־אדם קח־לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על־ראשׁך ועל־זקנך ולקחת לך מאזני משׁקל וחלקתם׃
2 שׁלשׁית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את־השׁלשׁית תכה בחרב סביבותיה והשׁלשׁית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם׃
3 ולקחת משׁם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך׃
4 ומהם עוד תקח והשׁלכת אותם אל־תוך האשׁ ושׂרפת אתם באשׁ ממנו תצא־אשׁ אל־כל־בית ישׂראל׃
5 כה אמר אדני יהוה זאת ירושׁלם בתוך הגוים שׂמתיה וסביבותיה ארצות׃
6 ותמר את־משׁפטי לרשׁעה מן־הגוים ואת־חקותי מן־הארצות אשׁר סביבותיה כי במשׁפטי מאסו וחקותי לא־הלכו בהם׃
7 לכן כה־אמר אדני יהוה יען המנכם מן־הגוים אשׁר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת־משׁפטי לא עשׂיתם וכמשׁפטי הגוים אשׁר סביבותיכם לא עשׂיתם׃
8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם־אני ועשׂיתי בתוכך משׁפטים לעיני הגוים׃
9 ועשׂיתי בך את אשׁר לא־עשׂיתי ואת אשׁר־לא־אעשׂה כמהו עוד יען כל־תועבתיך׃
10 לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשׂיתי בך שׁפטים וזריתי את־כל־שׁאריתך לכל־רוח׃
11 לכן חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא יען את־מקדשׁי טמאת בכל־שׁקוציך ובכל־תועבתיך וגם־אני אגרע ולא־תחוס עיני וגם־אני לא אחמול׃
12 שׁלשׁתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשׁלשׁית בחרב יפלו סביבותיך והשׁלישׁית לכל־רוח אזרה וחרב אריק אחריהם׃
13 וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי־אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם׃ [1]
14 ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשׁר סביבותיך לעיני כל־עובר׃
15 והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשׁמה לגוים אשׁר סביבותיך בעשׂותי בך שׁפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי׃
16 בשׁלחי את־חצי הרעב הרעים בהם אשׁר היו למשׁחית אשׁר־אשׁלח אותם לשׁחתכם ורעב אסף עליכם ושׁברתי לכם מטה־לחם׃ [2]
17 ושׁלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושׁכלך ודבר ודם יעבר־בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי׃