1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
2 ואתה בן־אדם כה־אמר אדני יהוה לאדמת ישׂראל קץ בא הקץ על־ארבעת כנפות הארץ׃
3 עתה הקץ עליך ושׁלחתי אפי בך ושׁפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל־תועבתיך׃
4 ולא־תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי־אני יהוה׃
5 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃
6 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃
7 באה הצפירה אליך יושׁב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא־הד הרים׃
8 עתה מקרוב אשׁפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושׁפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל־תועבותיך׃
9 ולא־תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃
10 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃
11 החמס קם למטה־רשׁע לא־מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא־נה בהם׃
12 בא העת הגיע היום הקונה אל־ישׂמח והמוכר אל־יתאבל כי חרון אל־כל־המונה׃
13 כי המוכר אל־הממכר לא ישׁוב ועוד בחיים חיתם כי־חזון אל־כל־המונה לא ישׁוב ואישׁ בעונו חיתו לא יתחזקו׃
14 תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל־כל־המונה׃
15 החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשׁר בשׂדה בחרב ימות ואשׁר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃
16 ופלטו פליטיהם והיו אל־ההרים כיוני הגאיות כלם המות אישׁ בעונו׃
17 כל־הידים תרפינה וכל־ברכים תלכנה מים׃
18 וחגרו שׂקים וכסתה אותם פלצות ואל כל־פנים בושׁה ובכל־ראשׁיהם קרחה׃
19 כספם בחוצות ישׁליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא־יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשׁם לא ישׂבעו ומעיהם לא ימלאו כי־מכשׁול עונם היה׃
20 וצבי עדיו לגאון שׂמהו וצלמי תועבתם שׁקוציהם עשׂו בו על־כן נתתיו להם לנדה׃
21 ונתתיו ביד־הזרים לבז ולרשׁעי הארץ לשׁלל וחללה׃
22 והסבותי פני מהם וחללו את־צפוני ובאו־בה פריצים וחללוה׃
23 עשׂה הרתוק כי הארץ מלאה משׁפט דמים והעיר מלאה חמס׃
24 והבאתי רעי גוים וירשׁו את־בתיהם והשׁבתי גאון עזים ונחלו מקדשׁיהם׃
25 קפדה־בא ובקשׁו שׁלום ואין׃
26 הוה על־הוה תבוא ושׁמעה אל־שׁמועה תהיה ובקשׁו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃
27 המלך יתאבל ונשׂיא ילבשׁ שׁממה וידי עם־הארץ תבהלנה מדרכם אעשׂה אותם ובמשׁפטיהם אשׁפטם וידעו כי־אני יהוה׃