1 ויצו את־אשׁר על־ביתו לאמר מלא את־אמתחת האנשׁים אכל כאשׁר יוכלון שׂאת ושׂים כסף־אישׁ בפי אמתחתו׃
2 ואת־גביעי גביע הכסף תשׂים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שׁברו ויעשׂ כדבר יוסף אשׁר דבר׃
3 הבקר אור והאנשׁים שׁלחו המה וחמריהם׃
4 הם יצאו את־העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשׁר על־ביתו קום רדף אחרי האנשׁים והשׂגתם ואמרת אלהם למה שׁלמתם רעה תחת טובה׃
5 הלוא זה אשׁר ישׁתה אדני בו והוא נחשׁ ינחשׁ בו הרעתם אשׁר עשׂיתם׃
6 וישׂגם וידבר אלהם את־הדברים האלה׃
7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיךמעשׂות כדבר הזה׃
8 הן כסף אשׁר מצאנו בפי אמתחתינו השׁיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃
9 אשׁר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם־אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃
10 ויאמר גם־עתה כדבריכם כן־הוא אשׁר ימצא אתו יהיה־לי עבד ואתם תהיו נקים׃
11 וימהרו ויורדו אישׁ את־אמתחתו ארצה ויפתחו אישׁ אמתחתו׃
12 ויחפשׂ בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃
13 ויקרעו שׂמלתם ויעמס אישׁ על־חמרו וישׁבו העירה׃
14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שׁם ויפלו לפניו ארצה׃
15 ויאמר להם יוסף מה־המעשׂה הזה אשׁר עשׂיתם הלוא ידעתם כי־נחשׁ ינחשׁ אישׁ אשׁר כמני׃
16 ויאמר יהודה מה־נאמר לאדני מה־נדבר ומה־נצטדק האלהים מצא את־עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם־אנחנו גם אשׁר־נמצא הגביע בידו׃
17 ויאמר חלילה לי מעשׂות זאת האישׁ אשׁר נמצא הגביע בידו הוא יהיה־לי עבד ואתם עלו לשׁלום אל־אביכם׃
18 ויגשׁ אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר־נא עבדך דבר באזני אדני ואל־יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃
19 אדני שׁאל את־עבדיו לאמר הישׁ־לכם אב או־אח׃
20 ונאמר אל־אדני ישׁ־לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃
21 ותאמר אל־עבדיך הורדהו אלי ואשׂימה עיני עליו׃
22 ונאמר אל־אדני לא־יוכל הנער לעזב את־אביו ועזב את־אביו ומת׃
23 ותאמר אל־עבדיך אם־לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃
24 ויהי כי עלינו אל־עבדך אבי ונגד־לו את דברי אדני׃
25 ויאמר אבינו שׁבו שׁברו־לנו מעט־אכל׃
26 ונאמר לא נוכל לרדת אם־ישׁ אחינו הקטן אתנו וירדנו כי־לא נוכל לראות פני האישׁ ואחינו הקטן איננו אתנו׃
27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שׁנים ילדה־לי אשׁתי׃
28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד־הנה׃
29 ולקחתם גם־את־זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את־שׂיבתי ברעה שׁאלה׃
30 ועתה כבאי אל־עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשׁו קשׁורה בנפשׁו׃
31 והיה כראותו כי־אין הנער ומת והורידו עבדיך את־שׂיבת עבדך אבינו ביגון שׁאלה׃
32 כי עבדך ערב את־הנער מעם אבי לאמר אם־לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל־הימים׃
33 ועתה ישׁב־נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם־אחיו׃
34 כי־איך אעלה אל־אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשׁר ימצא את־אבי׃