1 והרעב כבד בארץ׃
2 ויהי כאשׁר כלו לאכל את־השׁבר אשׁר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שׁבו שׁברו־לנו מעט־אכל׃
3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האישׁ לאמר לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃
4 אם־ישׁך משׁלח את־אחינו אתנו נרדה ונשׁברה לך אכל׃
5 ואם־אינך משׁלח לא נרד כי־האישׁ אמר אלינו לא־תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃
6 ויאמר ישׂראל למה הרעתם לי להגיד לאישׁ העוד לכם אח׃
7 ויאמרו שׁאול שׁאל־האישׁ לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי הישׁ לכם אח ונגד־לו על־פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את־אחיכם׃
8 ויאמר יהודה אל־ישׂראל אביו שׁלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם־אנחנו גם־אתה גם־טפנו׃
9 אנכי אערבנו מידי תבקשׁנו אם־לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל־הימים׃
10 כי לולא התמהמהנו כי־עתה שׁבנו זה פעמים׃
11 ויאמר אלהם ישׂראל אביהם אם־כן אפוא זאת עשׂו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאישׁ מנחה מעט צרי ומעט דבשׁ נכאת ולט בטנים ושׁקדים׃
12 וכסף משׁנה קחו בידכם ואת־הכסף המושׁב בפי אמתחתיכם תשׁיבו בידכם אולי משׁגה הוא׃
13 ואת־אחיכם קחו וקומו שׁובו אל־האישׁ׃
14 ואל שׁדי יתן לכם רחמים לפני האישׁ ושׁלח לכם את־אחיכם אחר ואת־בנימין ואני כאשׁר שׁכלתי שׁכלתי׃
15 ויקחו האנשׁים את־המנחה הזאת ומשׁנה־כסף לקחו בידם ואת־בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃
16 וירא יוסף אתם את־בנימין ויאמר לאשׁר על־ביתו הבא את־האנשׁים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשׁים בצהרים׃
17 ויעשׂ האישׁ כאשׁר אמר יוסף ויבא האישׁ את־האנשׁים ביתה יוסף׃
18 וייראו האנשׁים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על־דבר הכסף השׁב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת־חמרינו׃
19 ויגשׁו אל־האישׁ אשׁר על־בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃
20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשׁבר־אכל׃
21 ויהי כי־באנו אל־המלון ונפתחה את־אמתחתינו והנה כסף־אישׁ בפי אמתחתו כספנו במשׁקלו ונשׁב אתו בידנו׃
22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשׁבר־אכל לא ידענו מי־שׂם כספנו באמתחתינו׃
23 ויאמר שׁלום לכם אל־תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את־שׁמעון׃
24 ויבא האישׁ את־האנשׁים ביתה יוסף ויתן־מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃
25 ויכינו את־המנחה עד־בוא יוסף בצהרים כי שׁמעו כי־שׁם יאכלו לחם׃
26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את־המנחה אשׁר־בידם הביתה וישׁתחוו־לו ארצה׃
27 וישׁאל להם לשׁלום ויאמר השׁלום אביכם הזקן אשׁר אמרתם העודנו חי׃
28 ויאמרו שׁלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישׁתחו׃
29 וישׂא עיניו וירא את־בנימין אחיו בן־אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשׁר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃
30 וימהר יוסף כי־נכמרו רחמיו אל־אחיו ויבקשׁ לבכות ויבא החדרה ויבך שׁמה׃
31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שׂימו לחם׃
32 וישׂימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את־העברים לחם כי־תועבה הוא למצרים׃
33 וישׁבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשׁים אישׁ אל־רעהו׃
34 וישׂא משׂאת מאת פניו אלהם ותרב משׂאת בנימן ממשׂאת כלם חמשׁ ידות וישׁתו וישׁכרו עמו׃