1 על־משׁמרתי אעמדה ואתיצבה על־מצור ואצפה לראות מה־ידבר־בי ומה אשׁיב על־תוכחתי׃
2 ויענני יהוה ויאמר כתוב חזון ובאר על־הלחות למען ירוץ קורא בו׃
3 כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם־יתמהמה חכה־לו כי־בא יבא לא יאחר׃
4 הנה עפלה לא־ישׁרה נפשׁו בו וצדיק באמונתו יחיה׃ [1]
5 ואף כי־היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשׁר הרחיב כשׁאול נפשׁו והוא כמות ולא ישׂבע ויאסף אליו כל־הגוים ויקבץ אליו כל־העמים׃
6 הלוא־אלה כלם עליו משׁל ישׂאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא־לו עד־מתי ומכביד עליו עבטיט׃
7 הלוא פתע יקומו נשׁכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשׁסות למו׃
8 כי אתה שׁלות גוים רבים ישׁלוך כל־יתר עמים מדמי אדם וחמס־ארץ קריה וכל־ישׁבי בה׃
9 הוי בצע בצע רע לביתו לשׂום במרום קנו להנצל מכף־רע׃
10 יעצת בשׁת לביתך קצות־עמים רבים וחוטא נפשׁך׃
11 כי־אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה׃
12 הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃
13 הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי־אשׁ ולאמים בדי־ריק יעפו׃ [2]
14 כי תמלא הארץ לדעת את־כבוד יהוה כמים יכסו על־ים׃ [3]
15 הוי משׁקה רעהו מספח חמתך ואף שׁכר למען הביט על־מעוריהם׃
16 שׂבעת קלון מכבוד שׁתה גם־אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על־כבודך׃
17 כי חמס לבנון יכסך ושׁד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס־ארץ קריה וכל־ישׁבי בה׃
18 מה־הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שׁקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשׂות אלילים אלמים׃
19 הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה־הוא תפושׂ זהב וכסף וכל־רוח אין בקרבו׃
20 ויהוה בהיכל קדשׁו הס מפניו כל־הארץ׃