1 לכן עלינו לשמר מאד את־אשר שמענו פן־ילוז ויאבד ממנו׃
2 כי אם־הדבר הנאמר על־ידי המלאכים היה קים וכל־פשע ומרי נשא את־ענשו כמשפט׃ [1]
3 איך נמלט אנחנו אם־לא נשים לב לתשועה גדולה כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ומקימת־לנו מאת שמעיה׃ [2]
4 וגם־אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובמתנות רוח קדשו אשר חלק כרצונו׃
5 כי לא תחת יד־המלאכים שת את־העולם הבא אשר אנחנו מדברים בו׃
6 כי אם־כאשר העיד המעיד לאמר מה־אנוש כי־תזכרנו ובן־אדם כי תפקדנו׃ [3]
7 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת־רגליו׃ [4] [5]
8 הנה בשיתו כל תחתיו לא־השאיר דבר שלא־שת תחתיו ועתה עדין אין אנו ראים כי־כל הושת תחתיו׃
9 אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד־מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את־המות בעד כלם׃ [6]
10 כי־הוא אשר הכל למענו והכל על־ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד נאה היה לו להשלים בענוים את־שר ישועתם׃ [7] [8]
11 כי גם־המקדש גם־המקדשים כלם מאחד המה ועל־כן לא בוש מקרא להם אחים׃ [9]
12 לאמר אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהלל׃
13 ואומר וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה׃
14 ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף־הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על־ידי המות את אשר־לו ממשלת המות הוא השטן׃ [10]
15 ולהתיר כל־אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל־ימי חייהם׃
16 כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם־בזרע אברהם החזיק׃ [11]
17 על־כן צריך היה לו להדמות לאחיו בכל־דבר למען אשר־יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על־חטאת העם׃ [12]
18 כי באשר הוא נסה ויענה בנפשו יכל לעזר את־המתנסים׃