1 האלהים אשר־דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל־אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃ [1]
2 אשר־שמו ליורש כל וגם־עשה בידו את־העולמות׃ [2] [3]
3 והוא זהר כבודו וצלם עצמותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי טהרו אתנו בנפשו מחטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃ [4]
4 ויגדל מאד מן־המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא מאשר להם׃
5 כי אל־מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה־לו לאב והוא יהיה־לי לבן׃ [5]
6 ובהביאו את־הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו־לו כל־אלהים׃ [6]
7 הן למלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃
8 ולבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃ [7]
9 אהבת צדק ותשנא רשע על־כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃
10 ואמר אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃
11 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃
12 כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃
13 ואל־מי מן־המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד־אשית איביך הדם לרגליך׃
14 הלא כלם רוחות השרת המה שלוחים לעזרה בעד הבאים לרשת את־הישועה׃ [8]