1 משׂא דמשׂק הנה דמשׂק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃
2 עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃
3 ונשׁבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשׂק ושׁאר ארם ככבוד בני־ישׂראל יהיו נאם יהוה צבאות׃
4 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשׁמן בשׂרו ירזה׃
5 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שׁבלים יקצור והיה כמלקט שׁבלים בעמק רפאים׃
6 ונשׁאר־בו עוללת כנקף זית שׁנים שׁלשׁה גרגרים בראשׁ אמיר ארבעה חמשׁה בסעפיה פריה נאם־יהוה אלהי ישׂראל׃
7 ביום ההוא ישׁעה האדם על־עשׂהו ועיניו אל־קדושׁ ישׂראל תראינה׃
8 ולא ישׁעה אל־המזבחות מעשׂה ידיו ואשׁר עשׂו אצבעתיו לא יראה והאשׁרים והחמנים׃
9 ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרשׁ והאמיר אשׁר עזבו מפני בני ישׂראל והיתה שׁממה׃
10 כי שׁכחת אלהי ישׁעך וצור מעזך לא זכרת על־כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃ [1]
11 ביום נטעך תשׂגשׂגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנושׁ׃
12 הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושׁאון לאמים כשׁאון מים כבירים ישׁאון׃
13 לאמים כשׁאון מים רבים ישׁאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני־רוח וכגלגל לפני סופה׃
14 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שׁוסינו וגורל לבזזינו׃