1 הדבר אשׁר חזה ישׁעיהו בן־אמוץ על־יהודה וירושׁלם׃
2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית־יהוה בראשׁ ההרים ונשׂא מגבעות ונהרו אליו כל־הגוים׃ [1] [2] [3]
3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל־הר־יהוה אל־בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר־יהוה מירושׁלם׃ [4]
4 ושׁפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא־ישׂא גוי אל־גוי חרב ולא־ילמדו עוד מלחמה׃ [5]
5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃
6 כי נטשׁתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשׁתים ובילדי נכרים ישׂפיקו׃
7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃
8 ותמלא ארצו אלילים למעשׂה ידיו ישׁתחוו לאשׁר עשׂו אצבעתיו׃
9 וישׁח אדם וישׁפל־אישׁ ואל־תשׂא להם׃
10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃
11 עיני גבהות אדם שׁפל ושׁח רום אנשׁים ונשׂגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
12 כי יום ליהוה צבאות על כל־גאה ורם ועל כל־נשׂא ושׁפל׃
13 ועל כל־ארזי הלבנון הרמים והנשׂאים ועל כל־אלוני הבשׁן׃
14 ועל כל־ההרים הרמים ועל כל־הגבעות הנשׂאות׃
15 ועל כל־מגדל גבה ועל כל־חומה בצורה׃
16 ועל כל־אניות תרשׁישׁ ועל כל־שׂכיות החמדה׃
17 ושׁח גבהות האדם ושׁפל רום אנשׁים ונשׂגב יהוה לבדו ביום ההוא׃
18 והאלילים כליל יחלף׃
19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ [6]
20 ביום ההוא ישׁליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשׁר עשׂו־לו להשׁתחות לחפר פרות ולעטלפים׃
21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃
22 חדלו לכם מן־האדם אשׁר נשׁמה באפו כי־במה נחשׁב הוא׃