1 הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שׁנה על־שׁנה חגים ינקפו׃
2 והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃
3 וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃
4 ושׁפלת מארץ תדברי ומעפר תשׁח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃
5 והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃
6 מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעשׁ וקול גדול סופה וסערה ולהב אשׁ אוכלה׃ [1]
7 והיה כחלום חזון לילה המון כל־הגוים הצבאים על־אריאל וכל־צביה ומצדתה והמציקים לה׃
8 והיה כאשׁר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשׁו וכאשׁר יחלם הצמא והנה שׁתה והקיץ והנה עיף ונפשׁו שׁוקקה כן יהיה המון כל־הגוים הצבאים על־הר ציון׃
9 התמהמהו ותמהו השׁתעשׁעו ושׁעו שׁכרו ולא־יין נעו ולא שׁכר׃
10 כי־נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את־עיניכם את־הנביאים ואת־ראשׁיכם החזים כסה׃
11 ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשׁר־יתנו אתו אל־יודע הספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃
12 ונתן הספר על אשׁר לא־ידע ספר לאמר קרא נא־זה ואמר לא ידעתי ספר׃
13 ויאמר אדני יען כי נגשׁ העם הזה בפיו ובשׂפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשׁים מלמדה׃ [2]
14 לכן הנני יוסף להפליא את־העם־הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃
15 הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשׁך מעשׂיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃
16 הפככם אם־כחמר היצר יחשׁב כי־יאמר מעשׂה לעשׂהו לא עשׂני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃
17 הלוא־עוד מעט מזער ושׁב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשׁב׃
18 ושׁמעו ביום־ההוא החרשׁים דברי־ספר ומאפל ומחשׁך עיני עורים תראינה׃
19 ויספו ענוים ביהוה שׂמחה ואביוני אדם בקדושׁ ישׂראל יגילו׃
20 כי־אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל־שׁקדי און׃
21 מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשׁער יקשׁון ויטו בתהו צדיק׃
22 לכן כה־אמר יהוה אל־בית יעקב אשׁר פדה את־אברהם לא־עתה יבושׁ יעקב ולא עתה פניו יחורו׃
23 כי בראתו ילדיו מעשׂה ידי בקרבו יקדישׁו שׁמי והקדישׁו את־קדושׁ יעקב ואת־אלהי ישׂראל יעריצו׃
24 וידעו תעי־רוח בינה ורוגנים ילמדו־לקח׃