1 הן לצדק ימלך־מלך ולשׂרים למשׁפט ישׂרו׃ [1]
2 והיה־אישׁ כמחבא־רוח וסתר זרם כפלגי־מים בציון כצל סלע־כבד בארץ עיפה׃ [2]
3 ולא תשׁעינה עיני ראים ואזני שׁמעים תקשׁבנה׃
4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשׁון עלגים תמהר לדבר צחות׃
5 לא־יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שׁוע׃
6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשׂה־און לעשׂות חנף ולדבר אל־יהוה תועה להריק נפשׁ רעב ומשׁקה צמא יחסיר׃
7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי־שׁקר ובדבר אביון משׁפט׃
8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על־נדיבות יקום׃
9 נשׁים שׁאננות קמנה שׁמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃
10 ימים על־שׁנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃
11 חרדו שׁאננות רגזה בטחות פשׁטה וערה וחגורה על־חלצים׃
12 על־שׁדים ספדים על־שׂדי־חמד על־גפן פריה׃
13 על אדמת עמי קוץ שׁמיר תעלה כי על־כל־בתי משׂושׂ קריה עליזה׃
14 כי־ארמון נטשׁ המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד־עולם משׂושׂ פראים מרעה עדרים׃
15 עד־יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשׁב׃ [3]
16 ושׁכן במדבר משׁפט וצדקה בכרמל תשׁב׃
17 והיה מעשׂה הצדקה שׁלום ועבדת הצדקה השׁקט ובטח עד־עולם׃ [4] [5]
18 וישׁב עמי בנוה שׁלום ובמשׁכנות מבטחים ובמנוחת שׁאננות׃
19 וברד ברדת היער ובשׁפלה תשׁפל העיר׃
20 אשׁריכם זרעי על־כל־מים משׁלחי רגל־השׁור והחמור׃