1 שׁמעו איים אלי והקשׁיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שׁמי׃
2 וישׂם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישׂימני לחץ ברור באשׁפתו הסתירני׃
3 ויאמר לי עבדי־אתה ישׂראל אשׁר־בך אתפאר׃
4 ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משׁפטי את־יהוה ופעלתי את־אלהי׃
5 ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשׁובב יעקב אליו וישׂראל לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי׃
6 ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את־שׁבטי יעקב ונצירי ישׂראל להשׁיב ונתתיך לאור גוים להיות ישׁועתי עד־קצה הארץ׃ [1]
7 כה אמר־יהוה גאל ישׂראל קדושׁו לבזה־נפשׁ למתעב גוי לעבד משׁלים מלכים יראו וקמו שׂרים וישׁתחוו למען יהוה אשׁר נאמן קדשׁ ישׂראל ויבחרך׃
8 כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישׁועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שׁממות׃
9 לאמר לאסורים צאו לאשׁר בחשׁך הגלו על־דרכים ירעו ובכל־שׁפיים מרעיתם׃ [2]
10 לא ירעבו ולא יצמאו ולא־יכם שׁרב ושׁמשׁ כי־מרחמם ינהגם ועל־מבועי מים ינהלם׃
11 ושׂמתי כל־הרי לדרך ומסלתי ירמון׃
12 הנה־אלה מרחוק יבאו והנה־אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים׃
13 רנו שׁמים וגילי ארץ יפצחו הרים רנה כי־נחם יהוה עמו ועניו ירחם׃
14 ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שׁכחני׃
15 התשׁכח אשׁה עולה מרחם בן־בטנה גם־אלה תשׁכחנה ואנכי לא אשׁכחך׃ [3] [4]
16 הן על־כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃
17 מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו׃
18 שׂאי־סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו־לך חי־אני נאם־יהוה כי כלם כעדי תלבשׁי ותקשׁרים ככלה׃
19 כי חרבתיך ושׁממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושׁב ורחקו מבלעיך׃
20 עוד יאמרו באזניך בני שׁכליך צר־לי המקום גשׁה־לי ואשׁבה׃
21 ואמרת בלבבך מי ילד־לי את־אלה ואני שׁכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשׁארתי לבדי אלה איפה הם׃
22 כה־אמר אדני יהוה הנה אשׂא אל־גוים ידי ואל־עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על־כתף תנשׂאנה׃
23 והיו מלכים אמניך ושׂרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישׁתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי־אני יהוה אשׁר לא־יבשׁו קוי׃
24 היקח מגבור מלקוח ואם־שׁבי צדיק ימלט׃
25 כי־כה אמר יהוה גם־שׁבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת־יריבך אנכי אריב ואת־בניך אנכי אושׁיע׃
26 והאכלתי את־מוניך את־בשׂרם וכעסיס דמם ישׁכרון וידעו כל־בשׂר כי אני יהוה מושׁיעך וגאלך אביר יעקב׃