120:0.1 מוניתי על-ידי גבריאל לפקח על תיאור חיי מיכאל בזמן שחי באורנטיה בלבוש בשר ודם; ואנוכי, המנהל המלכי-צדק של וועדת ההתגלות – אשר בידיה הופקדה משימה זו – מורשה להציג את סיפור המעשה של אירועים מסוימים אשר התרחשו מייד בטרם הגעתו של הבן הבורא לאורנטיה על-מנת להתחיל בחלק הסופי של התנסות המתת שלו ביקום. חיים אלו – הזהים לחיים שהוא משית על היצורים התבוניים אשר ברא בעצמו – וכן הענקת עצמו בדמות הַסדרים השונים של היצורים הברואים, מהווים חלק מן המחיר אשר חייב כל בן בורא לשלם על-מנת לרכוש ריבונות עליונה ומלאה על היקום מעשה ידיו, יקום של דברים ושל הוויות[1].
120:0.2 לפני המאורעות אשר אני עומד לתאר בזאת, העניק עצמו מיכאל מנבאדון שש פעמים בדמותם של בני שישה סדרים שונים של יצורים ממגוון היצורים התבוניים הברואים. ואז, הכין עצמו לירידה אל אורנטיה בלבוש בשר ודם בן-תמותה, הסֶדר הנמוך ביותר מבין כל סדרי יצורי הרצון התבוניים שלו, ושם, בדמות בן-אדם של עולם החומר, עתיד היה לשחק במערכה האחרונה בדרמה שבה הוא רוכש ריבונות ביקום בהתאם לצווי שליטי פרדיס של יקום היקומים.
120:0.3 במהלך כל אחת ממשימות המתת הקודמות האלה, מיכאל רכש לעצמו לא רק את הניסיון הסופי של אחת מקבוצות ההוויות אשר יצר, אלא גם התנסות הכרחית בשיתוף הפעולה עם פרדיס, אשר כלשעצמה תרמה תרומה נוספת להתבססותו כריבון היקום אשר ברא. בכל רגע מהזמן שעבר ביקום המקומי, הייתה נתונה בידֵי מיכאל היכולת לתבוע ריבונות אישית כבן בורא, וכבן בורא לשלוט ביקום לפי בחירתו שלו. אילו כך היה, עמנואל ובני פרדיס הנלווים היו עוזבים את היקום. ואולם, מיכאל לא חפץ לשלוט בנבאדון אך ורק בזכות המבוּדדת שלו כבן בורא. הוא חפץ להרקיע – באמצעות התנסות בפועל בשיתוף-פעולה בכפוף לשילוש פרדיס – אל אותו מעמד גבוה ביקום, אשר יכשיר אותו לשלוט ביקומו ולנהל את ענייניו באותה מושלמות של תובנה ובאותה חוכמת ביצוע אשר ביום מן הימים תאפיין את שלטונה המרוּמם של ההוויה העליונה. הוא לא שאף לשלטון מושלם כבן בורא, אלא לעליונוּת הניהול אשר הינה התגשמותן של חוכמת היקום והתנסותהּ האלוהית של ההוויה העליונה.
120:0.4 ולפיכך, בעת שביצע את שבע משימות המתת האלה עבור מגוון סדרי היצורים שלו ביקום, עמדה לנגד עיניו של מיכאל מטרה כפולה: הראשונה, הוא השלים את רכישתה של ההתנסות הנדרשת בהבנת היצורים, אשר חייבים כל הבנים הבוראים לרכוש בטרם יקבלו על עצמם ריבונות שלמה. בכל עת, יוכל בן בורא לשלוט ביקומו שלו בזכותו האישית, אך רק משהשלים את שבע משימות המתת בדמות יצור הוא יוכל לשלוט כנציג העליון של שילוש פרדיס. שנית, הוא שאף לקבל את הזכות לייצג את מקסימום הסמכות של שילוש פרדיס, אשר אותה ניתן לבטא בניהול ישיר ואישי של יקום מקומי. ובהתאם לכך, במשך התנסותו בכל אחת ממשימות המתת ביקום, מיכאל הכפיף עצמו מרצונו ובהצלחה לרצונותיהן המשולבים של מגוון ההתאגדויות השונות של אישיויות שילוש פרדיס. כלומר, במשימת המתת הראשונה היה כפוף לרצונם המשולב של האב, של הבן ושל הרוח; במשימת המתת השנייה לרצונם של האב ושל הבן; במשימת המתת השלישית לרצונם של האב ושל הרוח; במשימת המתת הרביעית לרצונם של הבן ושל הרוח; במשימת המתת החמישית לרצונה של הרוח האינסופית; במשימת המתת השישית לרצונו של הבן הנצחי; ובמהלך משימת המתת השביעית והאחרונה, אשר התקיימה באורנטיה, לרצונו של האב האוניברסאלי[2].
120:0.5 ומשום כך, מיכאל משלב בריבונותו האישית בין רצונן האלוהי של שבע רמות הבוראים ביקום לבין התנסות ההבנה של יצוריו ביקום המקומי. ולפיכך הפך הניהול שלו למייצג העוצמה והסמכות המקסימליים, אף כי הוא נעדר כל הנחות שרירותיות. עוצמתו הינה בלתי-מוגבלת, מכיוון שהיא נגזרת מחיבור התנסותי עם אלוהיות פרדיס; סמכותו הינה בלתי-ניתנת לערעור, הואיל והיא נרכשה באמצעות התנסות בפועל בדמות יצוריו ביקום; ריבונותו הינה עליונה מכיוון שהיא מגלמת בעת ובעונה אחת את נקודת ההשקפה בעלת שבעת ההיבטים של אלוהות פרדיס ואת נקודת השקפתו של יצור הזמן והמרחב[3].
120:0.6 ולאחר שקבע את המועד למשימת המתת הסופית שלו, ומשבחר את הפלנטה שבה יתרחש מאורע יוצא-דופן זה, ערך מיכאל את הפגישה הרגילה, הקודמת למשימת מתת, עם גבריאל, ואז הציג עצמו בפני עמנואל, אחיו הבכור ויועץ פרדיס. מיכאל הפקיד כעת בידיו של עמנואל את כלל סמכויות הניהול ביקום אשר לא הפקיד לפני כן בידיו של גבריאל. ומעט לפני יציאתו של מיכאל להתגשמותו באורנטיה, ובעת שעמנואל קיבל לידיו כמשמורת את היקום למשך משימת המתת באורנטיה, מסר עמנואל למיכאל את עצתו באשר למשימת המתת, הנחיות אשר תעמודנה לרשות מיכאל כמדריך בעת התגשמותו ובזמן שיגדל באורנטיה כבן-תמותה של העולם.
120:0.7 בהקשר זה, ראוי לזכור כי מיכאל בחר להוציא אל הפועל משימת מתת זו בלבוש בשר ודם ובכפוף לרצונו של אב פרדיס. אילו ביצע התגשמות זו אך ורק על-מנת להשיג ריבונות ביקום, לא היה הבן הבורא נדרש להנחיותיו של איש, ואולם, הוא יצא לדרך למשימת גילוי העליון, וזו דרשה תפקוד אגב שיתוף-פעולה עם מגוון רצונותיהן של אלוהיות פרדיס. ולכן, כאשר ישיג לבסוף באופן אישי את ריבונותו, תכלול זו את כל רצון האלוהיות בעל שבעת ההיבטים אשר מגיע לשיאו בעליון. ולפיכך, בשש הפעמים הקודמות הונחה על-ידי נציגיהן האישיים של אלוהויות פרדיס על שלל התאגדויותיהן; וכעת הונחה על-ידי איחוד היומין, שגריר שילוש פרדיס ליקום המקומי של נבאדון, הפועל מטעם האב האוניברסאלי.
120:0.8 נכונותו של בן בורא רב-עוצמה זה להכפיף עצמו שוב ומרצונו שלו לרצון אלוהויות פרדיס, והפעם לזה של האב האוניברסאלי, טמנה בחובה יתרונות עצומים והביאה לתמורה כבירה. מתוך החלטתו זו להכפיף עצמו מתוך חיבור שכזה, יתאפשר למיכאל להתנסות בעת התגשמותו בגוף, לא רק בטבעו של אדם בן-תמותה, אלא גם ברצונו של אב פרדיס, אבי כולם. ובנוסף לכך, יתאפשר לו להתחיל במשימת מתת ייחודית זו מתוך ביטחון מלא, לא רק שעמנואל יפעיל את מלוא סמכותו של אבי פרדיס בניהול יקומו בזמן היעדרו למטרת משימת המתת באורנטיה, אלא גם להתנחם בידיעה כי עתיקי היומין של יקום העל הכריזו על כך שמחוז שלטונו יהא בטוח מכל פגע במשך כל תקופת משימת המתת.
120:0.9 וזה היה הרקע למעמד רב החשיבות שבו הציג עמנואל את ועדת משימת המתת השביעית. ומתוך ההנחיות של עמנואל לשליט היקום, בטרם יציאתו למשימת המתת של מי שעתיד להיות באורנטיה ישוע מנצרת (מיכאל המשיח), הנני רשאי לצטט את הקטעים הבאים:
120:1.1 ״אחִי הבורא, הנני עומד לחזות במשימת המתת השביעית והסופית שלך ביקום. את שש המשימות הקודמות ביצעת בנאמנות וללא-דופי, ואין לי כל ספק כי גם בזו, משימת מתת הריבונות הסופית שלך, תצליח בדיוק באותה מידה. עד כה הופעת בספרוֹת של משימת המתת שלך כהוויה מפותחת לחלוטין מן הסדר אשר בחרת. ואילו כעת, עתיד אתה להופיע באורנטיה, אותה פלנטה חסרת סדר ומעורערת אשר בחרת בעצמך, לא כבן-תמותה מפותח לגמרי, אלא כתינוק חסר-ישע. וזו, רעי, תהא התנסות חדשה אשר טרם ידעת כמותה. עתיד אתה לשלם את מלוא המחיר של משימת המתת ולהתנסות בהארה השלֵמה של בורא המתגשם בדמות יצור.
120:1.2 ״במשך כל משימות המתת הקודמות שלך, בחרת מרצונך להכפיף את עצמך לרצונן של שלושת אלוהויות פרדיס וכל התאגדויותיהן האלוהיות. במשימות המתת הקודמות שלך היית כפוף לכל שבעת היבטי רצונו של העליון, פרט לאחד – רצונו האישי של אביך, אב פרדיס. וכעת, משבחרת להיות כפוף לגמרי לרצונו של אביך במהלך משימת המתת השביעית, אני, כנציגו האישי של אבינו, נוטל לידי את הסמכות הבלתי-מסויגת ביקומך למשך זמן התגלמותך.
120:1.3 "ועם כניסתך למשימת המתת באורנטיה, אתה מוותר מרצונך על כל התמיכה המיוחדת והסיוע החוץ-פלנטארי אשר היו עשויים להינתן לך על-ידי מי מן היצורים אשר בראת. וכפי שבניך, בני נבאדון, תלויים בך לחלוטין על-מנת להתנהל בבטחה במשך נתיבתם ביקום, כך גם אתה נדרש כעת להיות תלוי לחלוטין וללא סייג באביך מפרדיס כדי להתנהל בבטחה בכל התהפוכות העלומות אשר תופענה במשך חייך אלו כבן-תמותה. וכאשר תסיים את התנסות המתת הזו, תדע אל נכון את מלוא המשמעות העשירה של אמונת-ביטחון זו אשר תדרוש מכל יצוריך לרכוש במומחיות כחלק ממערכת היחסים האינטימית שלהם איתך, כבוראם וכאביהם ביקום המקומי.
120:1.4 במהלך משימת המתת באורנטיה, עליך לעסוק בדבר אחד בלבד, ההתייחדות הרציפה בינך לבין אביך מפרדיס; והודות למושלמות של מערכת יחסים מעין זו תתגלה לַעולם שבו מתבצעת משימת המתת, ואף לכלל היקום אשר בראת, התגלות חדשה ומובנת יותר על אודות אביך ואבי, האב האוניברסאלי, הוא אבי הכול. ולפיכך, עליך לעסוק אך ורק בחייך האישיים באורנטיה. אני אשא במלוא האחריות ואדאג ביעילות לביטחונו ולניהולו הרציף של יקומך, החל מן הרגע בו תפקיד מרצונך את הסמכות בידַי ועד לרגע שבו תשוב אלינו כריבון יקום אשר אושר על-ידי פרדיס, ואז תקבל חזרה מידַי לא את הסמכות שהפקדת בידי, סמכות של בא-כוח, אלא, לחלופין, את מלוא השליטה והסמכות על יקומך.
120:1.5 ״ועל-מנת שתדע אל-נכון ובבטחה כי הנני מוסמך לעשות את כל מה שאבטיח לך כעת (אף כי יודע אתה היטב כי אני הנני הבטחַת פרדיס לקיום נאמן ולביצוע של מילתי), אני מכריז בזאת בפניך כי קיבלתי זה עתה מסר ובו ציווי מטעם עתיקי היומין של אוורסה אשר ימנע מן היקום של נבאדון כל סכנה רוחנית במשך זמן המתת אשר אתה יוצא אליה מרצונך. שום דבר בעל חשיבות גדולה לא יוכל להתרחש בנבאדון כולה, החל ברגע בו שתאבד את הכרתך, עם תחילת התגשמותך כבן-תמותה, ועד אשר תשוב אלינו כריבון העליון והבלתי-מעורער של היקום אשר בראת וארגנת. במשך פרק הזמן הזה של התגלמותך בגוף, הנני אוחז בפקודותיהם של עתיקי היומין, אשר מצוות בלא-סייג על השמדתה המיידית והאוטומטית של כל הוויה ביקום של נבאדון אשר תימצא אשמה במרידה, או תתיימר להתקומם, בזמן היעדרך לצורך משימת מתת זו. אחי, לאור סמכות פרדיס המובנית בנוכחותי והמועצמת בצו השיפוטי של אוורסה, יהיו יקומך וכל יצוריו הנאמנים בטוחים בזמן משימת המתת שלך. הנך רשאי להתחיל במשימתך ולעסוק אך במחשבה אחת ויחידה – ההתגלות המורחבת של אביך ליצורים התבוניים של יקומך.
120:1.6 ״וכפי שארע בכל משימות המתת הקודמות שלך, הנני להזכירך כי הנני מקבל על עצמי את הסמכות ביקומך כאחיך-נאמנך. בשמך הנני מפעיל את כלל הסמכות ומשתמש בכלל העוצמה. אני פועל כפי שהיה פועל אבינו מפרדיס ובהתאם לבקשתך המפורשת כי אפעל כך במקומך. וכיוון שכך הינם פני הדברים, כל הסמכות הזאת שהאצלת נתונה לך בכל רגע שבו תראה לנכון לבקשהּ בחזרה. מתחילתה ועד סופה, מתרחשת משימת המתת שלך לחלוטין מרצונך. כבן-תמותה אשר יתגשם בעולם בגוף, לא יעמדו לרשותך יכולותיך השמימיות, אך תוכל לחזור ולקבל לידך את כל העוצמה שעליה וויתרת, וכן את כלל הסמכות ביקום, בכל רגע שבו תחליט. אם תחליט להחזיר לעצמך את עוצמתך וסמכותך, זכור כי אתה עושה כן מסיבות אישיות בלבד, שכן אני עצמי הנני ההתחייבות החיה והעליונה אשר בנוכחותה תבטיח את ניהולו הבטוח של יקומך בהתאם לרצונו של אביך. במהלך היעדרותך מסאלווינגטון, לא תוכל להתרחש כל מרידה כדוגמת אלה אשר התרחשו שלוש פעמים לפני כן בנבאדון. זאת הואיל ועתיקי היומין הכריזו כי במשך כל משימת המתת באורנטיה תחוסל כל מרידה אוטומטית מעצם היותה.
120:1.7 ״ובעת היעדרותך לצורך משימת המתת יוצאת-הדופן הזו, הנני מבטיחך (בשיתוף-פעולה של גבריאל) לנהל נאמנה את יקומך; ועת הנני משלח אותך מעִמי למשימה זו של סעד התגלות אלוהית ולהתנסוּת זו של שלמות הבנת האדם, הנני פועל מטעם אבי ומטעם אביך, ומציע לך את העצות הבאות, אשר עשויות להנחות אותך בחיים בכדור הארץ עת תגדל מודעותך העצמית באשר למשימתך האלוהית בעת שהותך המתמשכת בגוף בשר ודם:
120:2.1 1. "בהתאם לנוהג ולטכניקה של סוֹנארִינגְטוֹן – כמצוּוה על-ידי הבן הנצחי של פרדיס – הכנתי את כל הדרוש לשם כניסתך המיידית למשימת המתת בת-התמותה בהרמוניה עם התכניות אשר הכנת ואשר הפקיד בידי גבריאל. אתה תגדל באורנטיה ככל ילד בעולם, תשלים את החינוך שלך כאדם – בעודך כפוף כל העת לרצונות של אביך מפרדיס – תחיה את חייך באורנטיה כפי שבחרת, תסיים את שהותך בפלנטה, ותתכונן להרקיע אל אביך על-מנת לקבל ממנו את הריבונות העליונה על יקומך[4].
120:2.2 2. "מעבר למשימתך בכדור הארץ ולהתגלוּת עבור היקום, כמשימה משנית לשתיהן, אני מייעץ לך, כי לאחר שתהיה מספיק מודע לזהותך האלוהית, תיקח על עצמך משימה נוספת – לחסל טכנית את מרידתו של לוציפר במערכת של שטניה – ושתעשה את כל זאת כבן האדם; וכך, הנני מציע כי תשיג בנועם, בחולשה ההופכת לעוצמה באמצעות היכנעות של אמונה לרצון האב, כבן אנוש של העולם, את כל מה שפעם אחר פעם סֵירבת להגשים באופן שרירותי תוך שימוש בעוצמה ובכוח הרבים שבהם ניחנת בעת שפרצה מרידה חטאה ובלתי-צודקת זו. לדעתי יהא זה בבחינת סיום ראוי ביותר למשימת המתת שלך כבן-תמותה באם תחזור אלינו כבן האדם, כנסיך הפלנטארי של אורנטיה, כמו גם כבן האל, כריבון העליון של יקומך. כך בדמות בשר ודם, היצור התבוני הנמוך ביותר בנבאדון, הקשב לטענותיהם המנאצות של לוציפר ושל קליגאסטיה ושפוט אותן, וכך, מן המעמד הפשוט אשר בחרת, סיים לעד את מיצגי השווא של ילדי האור הללו אשר כשלו. אף כי סירבת בנחישות לנשל את המורדים הללו מתוקף זכויותיך כבורא, יהא זה ראוי שכעת תיטול מידיהם של הבנים הכושלים הללו את סמכותם, בשעה שהנך נתון בלבוש היצור הנמוך ביותר אשר בראת; וכך יכיר לעד כלל יקומך המקומי בהוגנות ובצדק של מה שעשית בעודך בגוף, ושמתוך חסד נמנעת מלעשותו מכוח סמכות שרירותית[5]. וכך, משביססת מתוקף משימת המתת את האפשרות לריבונותו של העליון בנבאדון, חתמת למעשה את כלל ענייניהן הבלתי-פתורים של כל ההתקוממויות הקודמות, למרות השיהוי בזמן, הארוך או קצר יותר, הכרוך בהתממשותו בפועל של הישג זה. במעשה זה, יחוסלו עקרונית כלל העימותים ביקומך. וכאשר תקבל לאחר-מכן את הריבונות העליונה על יקומך, אף-פעם לא יתאפשר שוב לקרוא תיגר על סמכותך בשום חלק של הבריאה הכבירה אשר אתה בראתה באופן אישי.[6]
120:2.3 3. "כאשר תצליח לסיים את פרישתה של אורנטיה, כפי שהנני סמוך ובטוח שכך תעשה, הנני מייעץ לך לקבל על עצמך מגבריאל את תואר "הנסיך הפלנטארי של אורנטיה", לתעודת נצח מטעם יקומך על משימת המתת האחרונה שלך; וכן, כי תיקח על עצמך לעשות את כל אשר יידרש, ואת כל אשר תואם את תכלית משימתך, בכדי לכפר על הצער ועל הבלבול אשר גרמו בגידתו של קליגאסטיה וכישלונו, לאחר מכן, של אדם, באורנטיה.
120:2.4 4. "בהתאם לבקשתך, גבריאל וכל הנוגעים בדבר ישתפו איתך פעולה על-מנת לממש את רצונך המפורש לסיים את משימת המתת שלך באורנטיה תוך הכרזה על משפט של סיום עידן עבור העולם, שאליו יתלוו סיום עידן, תחייתם של בני התמותה השורדים הנמים, וכינונו של עידן מתת רוח האמת[7][8][9].
120:2.5 5. "ובנוגע לפלנטה שבה תתרחש משימת המתת ולדור בני האדם המיידי שבקרבו תחיה בעת שהותך כבן-תמותה, אני מייעץ לך לפעול בעיקר בתפקיד של מורה. בראש ובראשונה, הקדש עצמך לשחרור טבעו הרוחני של האדם ועורר בו השראה. אז, האר את חשכת האינטלקט האנושי, רפא את נשמות האנשים, ושחרר את דעתם מפחדים נושנים. ואז, בהתאם לחכמתך כבן-תמותה, סעד פיזית את אחֵיך לגוף ודאג לרווחתם החומרית. חייה את החיים הדתיים האידיאליים אשר ימלאו את כלל יקומך בהשראה ובהארה.
120:2.6 6. "בפלנטת המתת שלך שחרר רוחנית לחופשי את האדם אשר הופרד-בשל-מרידה[10]. באורנטיה, תרום תרומה נוספת לריבונותו של העליון, ובכך הרחב את תחום כינון ריבונות זו ברחבי המחוזות הנרחבים של בריאתך, זו אשר בראת בעצמך. ובזו המתת בדמות בשר ודם הנך עתיד לחוות את הארתו הסופית של בורא של זמן-מרחב, את ההתנסות הדואלית של פעולה יחד עם רצונו של אביך מפרדיס בתוך טבעו של אדם. בזמן חייך הארעיים נועדו רצונו של היצור הסופי ורצונו של הבורא האינסופי להפוך לאחד, ממש כשם שהם מתאחדים באלוהותה המתפתחת של ההוויה העליונה. הגר את רוח האמת על-מנת לשטוף את פלנטת המתת שלך, וכך יוכלו כל בני התמותה הרגילים באותה ספֵרה מבודדת לגשת וליהנות מיידית ממלוא סעד נוכחותו הבדידה של אב פרדיס, הם מכוונני המחשבה של העולמות.
120:2.7 7. "ובכל אשר הנך עשוי לעשות בעולם המתת, זכור תמיד כי אתה חי חיים אשר נועדו ללמד ולהאיר את כלל יקומך. אף-על-פי שאת החיים הללו של התגשמות בגוף הנך מעניק כמתת לאורנטיה, ראוי שתחיה חיים מעין אלו לשם מתן השראה רוחנית לכלל היצורים התבוניים – האנושיים כמו גם העל-אנושיים – אשר חיו בעבר, חיים כעת, או עתידים לחיות, בכל עולם מיושב אשר נוצר בעבר, מצוי בהיווצרות כעת, או עשוי להיווצר בעתיד בגלקסיה העצומה אשר בתחום ניהולך. ראוי כי תחיה את חייך הארציים בדמות בשר ודם, לא כדוגמא עבור בני התמותה של אורנטיה בעת שבה תשהה שם, ולא עבור בני כל דור אנושי עתידי, באורנטיה או בכל עולם אחר. אלא, דווקא ראוי שתחייה את חייך בגוף באורנטיה כהשראה לכל אלו החיים בכל העולמות בנבאדון במשך כל דורות העידנים העתידים לבוא.
120:2.8 8. "משימתך הכבירה, של מימוש ושל רכישת ניסיון בעת החיים בגוף בן-תמותה, כלולה בהחלטתך לחיות חיים של הקדשה בְּלב שלם לעשיית רצון אביך מפרדיס, ובכך לגלות את האל, אביך, בעודך בגוף, ובייחוד עבור היצורים בשר ודם[11]. באותה עת, אתה גם תפרש את אבינו, פירוש רחב וחדש, עבור ההוויות העל-אנושיות של נבאדון. ובמידה שווה לסעד זה של התגלות ושל פירוש מועצם של אבי פרדיס עבור הדעת מהטיפוסים האנושי והעל-אנושי, הנך אף עתיד לפעול על-מנת לערוך התגלות חדשה של האדם עבור האל[12]. בתקופת החיים הבודדת והקצרה שלך בגוף, הָדְגם את האפשרויות הטרנסצנדנטיות הגלומות בבן-תמותה יודע-אל בזמן חייו הקצרים בגוף בן-תמותה – כפי שמעולם לא הודגמו בנבאדון כולה – והצָע פירוש חדש ומאיר של האדם ושל תמורות חייו בפלנטה עבור כל ההוויות התבוניות העל-אנושיות של נבאדון, ולכל הדורות. הנך עתיד לרדת לאורנטיה בדמות בשר ודם, ובעת שתחיה כאחד האדם בתקופתך ובדורך, עתיד אתה להדגים לכלל יקומך את אידיאל הטכניקה המושלמת של העיסוק העילאי בענייני הבריאה העצומה אשר בראת: ההישג שבו האל מבקש ומוצא את האדם, וכן התופעה שבמסגרתה האדם מבקש את האל ומוצא אותו; והגשמתם של כל אלו לשביעות רצונם ההדדית, ובמשך תקופת חיים אחת קצרה בגוף.
120:2.9 9. "הנני מתריע בפניך לזכור תמיד כי אף שאתה עתיד להפוך למעשה לבן אנוש רגיל בעולם, עדיין תישאר בפוטנציאל בן בורא של אב פרדיס. ואף כי במהלך כלל התגשמותך בגוף תחיה ותפעל כבן-אדם, תכונותיה היצירתיות של אישיותך האלוהית תתלווינה אליך במסעך מסאלווינגטון לאורנטיה. לאחר הגעתו של מכוונן המחשבה שלך, תוכל להפסיק את התגשמותך בגוף בכל רגע נתון, בכוח רצונך שלך. ולפני הגעתו וקבלתו של המכוונן, אערוב אני לשלמות אישיותך. ואולם, לאחר הגעת המכוונן שלך, ויחד עם ההכרה ההולכת וגדלה בטיבך ובחשיבות משימת המתת שלך, עליך להימנע מלרצות להשיג או להפעיל כוח על-אנושי כלשהו, פשוט משום שזכויותיך כבורא תעמודנה לרשותך עם אישיותך בת התמותה, מפני שלא ניתן להפריד תכונות אלה מנוכחותך האישית. אך שום השלכות על-אנושיות לא יתרחשו בנתיבתך כבן-תמותה, אלא ברצון אב פרדיס, אלא אם כן אתה תחליט על דעת עצמך – תוך הפעלה מודעת ומכוּונת של רצונך – החלטה בלתי-מסויגת אשר בסיומה בחירה אישית שלמה.
120:3.1 ״וכעת, אחי, הנני נפרד ממך ומותיר אותך להתכונן ליציאתך לאורנטיה, ולאחר שייעצתי לך באשר להתנהגות הכללית במהלך משימת המתת שלך, הרשה לי להציג עצות מסוימות אשר הגיעו תוך כדי התייעצות עם גבריאל, עצות הנוגעות להיבטים משניים של חייך בגוף בן-תמותה. הננו ממליצים עוד על הדברים הבאים:
120:3.2 1. "כי בעודך מבקש לחיות את חייך הארציים באופן אידיאלי, תקדיש גם תשומת לב מסוימת למימושם ולהדגמתם של כמה דברים מעשיים אשר יסייעו לאחֵיך, בני האדם, באופן מיידי.
120:3.3 2. "בכל הנוגע ליחסי משפחה, תן קדימות למנהגי חיי המשפחה המקובלים בעת ובדור שבו חלה משימת המתת שלך. חייה את חיי המשפחה והקהילה שלך בהתאם למנהגי העם שבקרבו בחרת להופיע.
120:3.4 3. "ביחסך לסדר החברתי, הננו ממליצים כי תשקיע את מרב מאמציך בהתחדשות רוחנית ובשחרור אינטלקטואלי. הימנע מכל הסתבכות במבנה הכלכלי ובהתחייבויות הפוליטיות של ימיך שם. הקדש את עצמך במיוחד על-מנת לחיות באורנטיה את החיים הדתיים האידיאליים.
120:3.5 4. "אל לך להתערב בשום פנים ואופן באבולוציה הסדורה והרגילה של הגזעים באורנטיה, ואף לא בפרט הקטן ביותר. אך אין לפרש איסור זה ככזה המגביל את מאמציך להותיר אחריך באורנטיה מערכת משופרת ומתמידה של אתיקה דתית חיובית. כבן-של-עידן נתונות בידיך מספר זכויות אשר נוגעות לקידום מעמדם הרוחניוהדתי של עמי העולם.
120:3.6 5. "הנך רשאי, בהתאם לשיקול דעתך, לזהות את עצמך עם תנועות דתיות או רוחניות קיימות אשר תימצאנה באורנטיה, אך נסה ככל יכולתך להימנע מלכונן באופן רשמי כת מאורגנת, דת ממוסדת, או כל קבוצת אנשים אתית נפרדת. חייךָ ותורתך נועדו להפוך למורשתם המשותפת של כל הדתות וכלל הגויים.
120:3.7 6. "על-מנת להימנע מלסייע שלא צורך ליצירתן, מאוחר יותר, של מערכות סטריאוטיפיות על אודות האמונות הדתיות באורנטיה, או כל צורת נאמנות דתית בלתי-מתקדמת אחרת, עוד נייעץ לך: אל לך להשאיר על הפלנטה דבר כתוב כלשהו. הימנע מלכתוב על חומרים אשר משתמרים לצמיתות; האץ בעמיתיך שלא לצייר את דמותך הגשמית, או לשמרה בכל צורה אחרת. דאג לכך שבזמן עזיבתך לא יוותר בפלנטה כל דבר אשר עלול לשמש לשם פולחן אלילים.
120:3.8 7. "ובעוד שתחייה חיים רגילים וממוצעים בחברה כיחיד רגיל ממין זכר, ככל הנראה לא תיכנס ליחסי נישואין, אף כי יחסים מעין אלו בהחלט ראויים ותואמים למשימת המתת שלך; חייב אני להזכירך כי אחד מציוויי המתת של סונארינגטון אוסר על בן מתת שמוצאו מפרדיס להותיר אחריו צאצאים בפלנטה כלשהי.
120:3.9 8. "ובכל הפרטים האחרים הנוגעים למשימת המתת שלך, הקרֵבה ובאה, הננו מפקידים אותך להנחייתו של המכוונן השוכן, ולהוראותיה של הרוח האלוהית הנוכחת-לעולם אשר מנחה את האדם, ולהיגיון וכוח השיפוט של הדעת האנושית אשר תקבל בירושה ואשר תלך ותתרחב. קשר מעין זה בין יצור ובורא יאפשר לך לחיות עבורנו את חיי האדם המושלמים בספֵרות הפלנטאריות; ולא יהיו אלו בהכרח חיים מושלמים מנקודת המבט של אדם מסוים בדור מסוים ובעולם מסוים (וקל וחומר שלא באורנטיה), ועדיין יהיו אלו חיים שלמים באופן עליון, כפי שיעריכו אותם בעולמות המושלמים יותר ובעולמות אשר הופכים למושלמים של יקומך רחב הממדים.
120:3.10 "וכעת, מי ייתן ויהא עמך אביך ואבי, אשר הנחה וקִיים אותנו בכל אשר עשינו עד כה, למן הרגע שבו תעזוב אותנו ותוותר על הכרתך כאישיות, ובמהלך חזרתך המדורגת להכרה באשר לזהותך האלוהית אשר התגשמה בגוף אדם, ואז, במשך כל התנסות משימת המתת שלך באורנטיה, עד אשר תיגאל מן הגוף בשר ודם ותרקיע לימינו של אביך כריבון. כאשר אראה אותך שוב בסאלווינגטון, יהא זה כאשר נקבל את פניך עת תשוב אלינו כריבון העליון והבלתי-מעורער של היקום הזה אשר אותו בראת, ואשר אותו שרתת והבנת במלואו.
120:3.11 ״וכעת, הנני מוֹלך בשמך. כריבון בפועל, נוטל אני לידַי את מלוא הסמכות בנבאדון למשך כל משימת המתת השביעית שלך בדמות אדם בן-תמותה באורנטיה. ובידיך, גבריאל, הנני מפקיד את שלומו של זה אשר עתיד להיות בן האדם, עד אשר יחזור אלי בעוצמה ובהדר כבן האדם וכבן האל. וגבריאל, ריבון אני לך עד אשר יחזור מיכאל כאמור.״
120:3.12 ~ ~ ~ ~ ~
120:3.13 ואז, מייד ובנוכחות כל שוכני סאלווינגטון המכונסים, מיכאל העלים עצמו מקרבנו, ולא ראינו אותו במקומו הקבוע, עד אשר שב כשליט העליון והאישי של היקום, לאחר השלמתה של נתיבת משימת המתת שלו באורנטיה.
120:4.1 וכך עתידים להשתתק לנצח כמה מילדיו הבלתי-ראויים של מיכאל, אלו אשר האשימו את אביהם-בוראם בכך שבאנוכיותו חפץ לעצמו את השלטון, והשתעשעו ברמיזה שהבן הבורא נותר בשלטון באופן שרירותי ואוטוקרטי, הודות לנאמנותו העיוורת של יקום שלם של יצורים כנועים אשר הולכו שולל[13]. והם נותרו מבולבלים ופקוחי-עיניים נוכח חיי השירות נטולי האנוכיות, אשר החל כעת בן האל לחיות כבן האדם – וכל זאת בעודו כפוף ל״רצונו של אב פרדיס״.
120:4.2 אך אל נא תטעו; אף כי מיכאל המשיח אכן היה הוויה בעלת מקור כפול, הוא לא היה כפל-אישיות. הוא לא היה האל אשר מתחבר לאדם, אלא האל אשר מתגלם בדמות אדם. ותמיד הוא היווה הוויה משולבת שכזו. הגורם המדורג היחיד במערכת יחסים זו – אשר אין להבינה – היה המודעות-העצמית (של הדעת האנושית) אשר הכירה בהדרגה בעובדה זו על אודות היותו אלוהים ואדם.
120:4.3 מיכאל המשיח לא הפך לאל בהדרגה. אלוהים לא הפך לאדם ברגע קריטי אחד בחייו של ישוע בכדור הארץ. ישוע היה אלוהים ואדם – מאז ומעולם ואף לנצח נצחים[14]. ואלוהים ואדם אלו היו, והינם כעת – אחד, ממש כשם ששילוש פרדיס של שלושת ההוויות הינו לאמיתו של דבר אלוהות אחת.
120:4.4 לעולם אל תשכחו את העובדה כי המטרה הרוחנית העילאית של משימת המתת של מיכאל הייתה להעצים את התגלותו של האל[15].
120:4.5 בני התמותה באורנטיה מחשיבים דברים שונים כפלאיים, אך עבורנו – אלו אשר חיים כאזרחי היקום המקומי – קיימים אך ניסים מועטים, ומתוך אלו, המסקרנים ביותר שבהם הינם ללא ספק התגשמויות המתת של בני פרדיס בגוף. הננו מחשיבים כְּנס את הופעתו של בן אלוהי בתוככי עולמכם ועל-פני עולמכם, הופעה אשר לכאורה מתרחשת באופן טבעי, כאשר חוקי היקום פועלים באופן המצוי מעבר להבנתנו. ישוע מנצרת היה אדם פלאי.
120:4.6 ובכל מהלך ההתנסות יוצאת הדופן הזו, בחר האל האב לבטא עצמו כפי שהוא עושה תמיד – בַּדרך הרגילה – בְּדרך הפעולה האלוהית השגרתית, הטבעית והמהימנה.