1 למען ציון לא אחשׁה ולמען ירושׁלם לא אשׁקוט עד־יצא כנגה צדקה וישׁועתה כלפיד יבער׃ [1]
2 וראו גוים צדקך וכל־מלכים כבודך וקרא לך שׁם חדשׁ אשׁר פי יהוה יקבנו׃ [2]
3 והיית עטרת תפארת ביד־יהוה וצנוף מלוכה בכף־אלהיך׃
4 לא־יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא־יאמר עוד שׁממה כי לך יקרא חפצי־בה ולארצך בעולה כי־חפץ יהוה בך וארצך תבעל׃
5 כי־יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשׂושׂ חתן על־כלה ישׂישׂ עליך אלהיך׃
6 על־חומתיך ירושׁלם הפקדתי שׁמרים כל־היום וכל־הלילה תמיד לא יחשׁו המזכרים את־יהוה אל־דמי לכם׃
7 ואל־תתנו דמי לו עד־יכונן ועד־ישׂים את־ירושׁלם תהלה בארץ׃
8 נשׁבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם־אתן את־דגנך עוד מאכל לאיביך ואם־ישׁתו בני־נכר תירושׁך אשׁר יגעת בו׃
9 כי מאספיו יאכלהו והללו את־יהוה ומקבציו ישׁתהו בחצרות קדשׁי׃
10 עברו עברו בשׁערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על־העמים׃
11 הנה יהוה השׁמיע אל־קצה הארץ אמרו לבת־ציון הנה ישׁעך בא הנה שׂכרו אתו ופעלתו לפניו׃
12 וקראו להם עם־הקדשׁ גאולי יהוה ולך יקרא דרושׁה עיר לא נעזבה׃