1 מי־זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושׁו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושׁיע׃
2 מדוע אדם ללבושׁך ובגדיך כדרך בגת׃
3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין־אישׁ אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על־בגדי וכל־מלבושׁי אגאלתי׃
4 כי יום נקם בלבי ושׁנת גאולי באה׃
5 ואביט ואין עזר ואשׁתומם ואין סומך ותושׁע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃
6 ואבוס עמים באפי ואשׁכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃
7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשׁר־גמלנו יהוה ורב־טוב לבית ישׂראל אשׁר־גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃ [1]
8 ויאמר אך־עמי המה בנים לא ישׁקרו ויהי להם למושׁיע׃ [2]
9 בכל־צרתם לא צר ומלאך פניו הושׁיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשׂאם כל־ימי עולם׃ [3]
10 והמה מרו ועצבו את־רוח קדשׁו ויהפך להם לאויב הוא נלחם־בם׃ [4]
11 ויזכר ימי־עולם משׁה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השׂם בקרבו את־רוח קדשׁו׃ [5]
12 מוליך לימין משׁה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשׂות לו שׁם עולם׃
13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשׁלו׃
14 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשׂות לך שׁם תפארת׃
15 הבט משׁמים וראה מזבל קדשׁך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃
16 כי־אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישׂראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שׁמך׃ [6]
17 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשׁיח לבנו מיראתך שׁוב למען עבדיך שׁבטי נחלתך׃
18 למצער ירשׁו עם־קדשׁך צרינו בוססו מקדשׁך׃
19 היינו מעולם לא־משׁלת בם לא־נקרא שׁמך׃