1 ויאמר יהוה אלי קח־לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנושׁ למהר שׁלל חשׁ בז׃
2 ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו׃
3 ואקרב אל־הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שׁמו מהר שׁלל חשׁ בז׃
4 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישׂא את־חיל דמשׂק ואת שׁלל שׁמרון לפני מלך אשׁור׃
5 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃
6 יען כי מאס העם הזה את מי השׁלח ההלכים לאט ומשׂושׂ את־רצין ובן־רמליהו׃
7 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את־מי הנהר העצומים והרבים את־מלך אשׁור ואת־כל־כבודו ועלה על־כל־אפיקיו והלך על־כל־גדותיו׃
8 וחלף ביהודה שׁטף ועבר עד־צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב־ארצך עמנו אל׃
9 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי־ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃
10 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃
11 כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם־הזה לאמר׃ [1]
12 לא־תאמרון קשׁר לכל אשׁר־יאמר העם הזה קשׁר ואת־מוראו לא־תיראו ולא תעריצו׃
13 את־יהוה צבאות אתו תקדישׁו והוא מוראכם והוא מערצכם׃ [2]
14 והיה למקדשׁ ולאבן נגף ולצור מכשׁול לשׁני בתי ישׂראל לפח ולמוקשׁ ליושׁב ירושׁלם׃
15 וכשׁלו בם רבים ונפלו ונשׁברו ונוקשׁו ונלכדו׃
16 צור תעודה חתום תורה בלמדי׃
17 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי־לו׃
18 הנה אנכי והילדים אשׁר נתן־לי יהוה לאתות ולמופתים בישׂראל מעם יהוה צבאות השׁכן בהר ציון׃
19 וכי־יאמרו אליכם דרשׁו אל־האבות ואל־הידענים המצפצפים והמהגים הלוא־עם אל־אלהיו ידרשׁ בעד החיים אל־המתים׃
20 לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשׁר אין־לו שׁחר׃
21 ועבר בה נקשׁה ורעב והיה כי־ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃
22 ואל־ארץ יביט והנה צרה וחשׁכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃
23 כי לא מועף לאשׁר מוצק לה כעת הראשׁון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃