1 העם ההלכים בחשׁך ראו אור גדול ישׁבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃
2 הרבית הגוי לא הגדלת השׂמחה שׂמחו לפניך כשׂמחת בקציר כאשׁר יגילו בחלקם שׁלל׃ [1]
3 כי את־על סבלו ואת מטה שׁכמו שׁבט הנגשׂ בו החתת כיום מדין׃
4 כי כל־סאון סאן ברעשׁ ושׂמלה מגוללה בדמים והיתה לשׂרפה מאכלת אשׁ׃
5 כי־ילד ילד־לנו בן נתן־לנו ותהי המשׂרה על־שׁכמו ויקרא שׁמו פלא יועץ אל גבור אביעד שׂר־שׁלום׃
6 לםרבה המשׂרה ולשׁלום אין־קץ על־כסא דוד ועל־ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשׁפט ובצדקה מעתה ועד־עולם קנאת יהוה צבאות תעשׂה־זאת׃ [2] [3]
7 דבר שׁלח אדני ביעקב ונפל בישׂראל׃ [4]
8 וידעו העם כלו אפרים ויושׁב שׁמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃
9 לבנים נפלו וגזית נבנה שׁקמים גדעו וארזים נחליף׃
10 וישׂגב יהוה את־צרי רצין עליו ואת־איביו יסכסך׃
11 ארם מקדם ופלשׁתים מאחור ויאכלו את־ישׂראל בכל־פה בכל־זאת לא־שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃
12 והעם לא־שׁב עד־המכהו ואת־יהוה צבאות לא דרשׁו׃
13 ויכרת יהוה מישׂראל ראשׁ וזנב כפה ואגמון יום אחד׃
14 זקן ונשׂוא־פנים הוא הראשׁ ונביא מורה־שׁקר הוא הזנב׃
15 ויהיו מאשׁרי העם־הזה מתעים ומאשׁריו מבלעים׃
16 על־כן על־בחוריו לא־ישׂמח אדני ואת־יתמיו ואת־אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל־פה דבר נבלה בכל־זאת לא־שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃
17 כי־בערה כאשׁ רשׁעה שׁמיר ושׁית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשׁן׃
18 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אשׁ אישׁ אל־אחיו לא יחמלו׃
19 ויגזר על־ימין ורעב ויאכל על־שׂמאול ולא שׂבעו אישׁ בשׂר־זרעו יאכלו׃
20 מנשׁה את־אפרים ואפרים את־מנשׁה יחדו המה על־יהודה בכל־זאת לא־שׁב אפו ועוד ידו נטויה׃