1 כה אמר יהוה רד בית־מלך יהודה ודברת שׁם את־הדבר הזה׃
2 ואמרת שׁמע דבר־יהוה מלך יהודה הישׁב על־כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשׁערים האלה׃
3 כה אמר יהוה עשׂו משׁפט וצדקה והצילו גזול מיד עשׁוק וגר יתום ואלמנה אל־תנו אל־תחמסו ודם נקי אל־תשׁפכו במקום הזה׃
4 כי אם־עשׂו תעשׂו את־הדבר הזה ובאו בשׁערי הבית הזה מלכים ישׁבים לדוד על־כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו׃
5 ואם לא תשׁמעו את־הדברים האלה בי נשׁבעתי נאם־יהוה כי־לחרבה יהיה הבית הזה׃
6 כי־כה אמר יהוה על־בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראשׁ הלבנון אם־לא אשׁיתך מדבר ערים לא נושׁבה׃
7 וקדשׁתי עליך משׁחתים אישׁ וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על־האשׁ׃
8 ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו אישׁ אל־רעהו על־מה עשׂה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃
9 ואמרו על אשׁר עזבו את־ברית יהוה אלהיהם וישׁתחוו לאלהים אחרים ויעבדום׃
10 אל־תבכו למת ואל־תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישׁוב עוד וראה את־ארץ מולדתו׃
11 כי כה אמר־יהוה אל־שׁלם בן־יאשׁיהו מלך יהודה המלך תחת יאשׁיהו אביו אשׁר יצא מן־המקום הזה לא־ישׁוב שׁם עוד׃
12 כי במקום אשׁר־הגלו אתו שׁם ימות ואת־הארץ הזאת לא־יראה עוד׃
13 הוי בנה ביתו בלא־צדק ועליותיו בלא משׁפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן־לו׃
14 האמר אבנה־לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשׁוח בשׁשׁר׃
15 התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושׁתה ועשׂה משׁפט וצדקה אז טוב לו׃
16 דן דין־עני ואביון אז טוב הלוא־היא הדעת אתי נאם־יהוה׃
17 כי אין עיניך ולבך כי אם־על־בצעך ועל דם־הנקי לשׁפוך ועל־העשׁק ועל־המרוצה לעשׂות׃
18 לכן כה־אמר יהוה אל־יהויקים בן־יאשׁיהו מלך יהודה לא־יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא־יספדו לו הוי אדון והוי הדה׃
19 קבורת חמור יקבר סחוב והשׁלך מהלאה לשׁערי ירושׁלם׃
20 עלי הלבנון וצעקי ובבשׁן תני קולך וצעקי מעברים כי נשׁברו כל־מאהביך׃
21 דברתי אליך בשׁלותיך אמרת לא אשׁמע זה דרכך מנעוריך כי לא־שׁמעת בקולי׃
22 כל־רעיך תרעה־רוח ומאהביך בשׁבי ילכו כי אז תבשׁי ונכלמת מכל רעתך׃
23 ישׁבתי בלבנון מקננתי בארזים מה־נחנת בבא־לך חבלים חיל כילדה׃
24 חי־אני נאם־יהוה כי אם־יהיה כניהו בן־יהויקים מלך יהודה חותם על־יד ימיני כי משׁם אתקנך׃
25 ונתתיך ביד מבקשׁי נפשׁך וביד אשׁר־אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך־בבל וביד הכשׂדים׃
26 והטלתי אתך ואת־אמך אשׁר ילדתך על הארץ אחרת אשׁר לא־ילדתם שׁם ושׁם תמותו׃
27 ועל־הארץ אשׁר־הם מנשׂאים את־נפשׁם לשׁוב שׁם שׁמה לא ישׁובו׃
28 העצב נבזה נפוץ האישׁ הזה כניהו אם־כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשׁלכו על־הארץ אשׁר לא־ידעו׃
29 ארץ ארץ ארץ שׁמעי דבר־יהוה׃
30 כה אמר יהוה כתבו את־האישׁ הזה ערירי גבר לא־יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו אישׁ ישׁב על־כסא דוד ומשׁל עוד ביהודה׃