1 הדבר אשׁר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
2 כה־אמר יהוה אלהי ישׂראל לאמר כתב־לך את כל־הדברים אשׁר־דברתי אליך אל־ספר׃
3 כי הנה ימים באים נאם־יהוה ושׁבתי את־שׁבות עמי ישׂראל ויהודה אמר יהוה והשׁבתים אל־הארץ אשׁר־נתתי לאבותם וירשׁוה׃
4 ואלה הדברים אשׁר דבר יהוה אל־ישׂראל ואל־יהודה׃
5 כי־כה אמר יהוה קול חרדה שׁמענו פחד ואין שׁלום׃
6 שׁאלו־נא וראו אם־ילד זכר מדוע ראיתי כל־גבר ידיו על־חלציו כיולדה ונהפכו כל־פנים לירקון׃
7 הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת־צרה היא ליעקב וממנה יושׁע׃
8 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשׁבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא־יעבדו־בו עוד זרים׃
9 ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשׁר אקים להם׃
10 ואתה אל־תירא עבדי יעקב נאם־יהוה ואל־תחת ישׂראל כי הנני מושׁיעך מרחוק ואת־זרעך מארץ שׁבים ושׁב יעקב ושׁקט ושׁאנן ואין מחריד׃ [1]
11 כי־אתך אני נאם־יהוה להושׁיעך כי אעשׂה כלה בכל־הגוים אשׁר הפצותיך שׁם אך אתך לא־אעשׂה כלה ויסרתיך למשׁפט ונקה לא אנקך׃
12 כי כה אמר יהוה אנושׁ לשׁברך נחלה מכתך׃
13 אין־דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך׃
14 כל־מאהביך שׁכחוך אותך לא ידרשׁו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃
15 מה־תזעק על־שׁברך אנושׁ מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשׂיתי אלה לך׃
16 לכן כל־אכליך יאכלו וכל־צריך כלם בשׁבי ילכו והיו שׁאסיך למשׁסה וכל־בזזיך אתן לבז׃
17 כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם־יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרשׁ אין לה׃
18 כה אמר יהוה הנני־שׁב שׁבות אהלי יעקוב ומשׁכנתיו ארחם ונבנתה עיר על־תלה וארמון על־משׁפטו ישׁב׃
19 ויצא מהם תודה וקול משׂחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו׃
20 והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל־לחציו׃
21 והיה אדירו ממנו ומשׁלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגשׁ אלי כי מי הוא־זה ערב את־לבו לגשׁת אלי נאם־יהוה׃
22 והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃
23 הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראשׁ רשׁעים יחול׃
24 לא ישׁוב חרון אף־יהוה עד־עשׂתו ועד־הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה׃