1 בעת ההיא נאם־יהוה אהיה לאלהים לכל משׁפחות ישׂראל והמה יהיו־לי לעם׃
2 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שׂרידי חרב הלוך להרגיעו ישׂראל׃
3 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על־כן משׁכתיך חסד׃ [1]
4 עוד אבנך ונבנית בתולת ישׂראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משׂחקים׃
5 עוד תטעי כרמים בהרי שׁמרון נטעו נטעים וחללו׃
6 כי ישׁ־יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל־יהוה אלהינו׃
7 כי־כה אמר יהוה רנו ליעקב שׂמחה וצהלו בראשׁ הגוים השׁמיעו הללו ואמרו הושׁע יהוה את־עמך את שׁארית ישׂראל׃
8 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי־ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישׁובו הנה׃
9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל־נחלי מים בדרך ישׁר לא יכשׁלו בה כי־הייתי לישׂראל לאב ואפרים בכרי הוא׃
10 שׁמעו דבר־יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישׂראל יקבצנו ושׁמרו כרעה עדרו׃
11 כי־פדה יהוה את־יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃
12 ובאו ורננו במרום־ציון ונהרו אל־טוב יהוה על־דגן ועל־תירשׁ ועל־יצהר ועל־בני־צאן ובקר והיתה נפשׁם כגן רוה ולא־יוסיפו לדאבה עוד׃ [2]
13 אז תשׂמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לשׂשׂון ונחמתים ושׂמחתים מיגונם׃ [3]
14 ורויתי נפשׁ הכהנים דשׁן ועמי את־טובי ישׂבעו נאם־יהוה׃
15 כה אמר יהוה קול ברמה נשׁמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על־בניה מאנה להנחם על־בניה כי איננו׃
16 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי ישׁ שׂכר לפעלתך נאם־יהוה ושׁבו מארץ אויב׃
17 וישׁ־תקוה לאחריתך נאם־יהוה ושׁבו בנים לגבולם׃
18 שׁמוע שׁמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השׁיבני ואשׁובה כי אתה יהוה אלהי׃
19 כי־אחרי שׁובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על־ירך בשׁתי וגם־נכלמתי כי נשׂאתי חרפת נעורי׃
20 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שׁעשׁעים כי־מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על־כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם־יהוה׃
21 הציבי לך צינים שׂמי לך תמרורים שׁתי לבך למסלה דרך הלכתי שׁובי בתולת ישׂראל שׁבי אל־עריך אלה׃
22 עד־מתי תתחמקין הבת השׁובבה כי־ברא יהוה חדשׁה בארץ נקבה תסובב גבר׃
23 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל עוד יאמרו את־הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשׁובי את־שׁבותם יברכך יהוה נוה־צדק הר הקדשׁ׃
24 וישׁבו בה יהודה וכל־עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃
25 כי הרויתי נפשׁ עיפה וכל־נפשׁ דאבה מלאתי׃
26 על־זאת הקיצתי ואראה ושׁנתי ערבה לי׃
27 הנה ימים באים נאם־יהוה וזרעתי את־בית ישׂראל ואת־בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃
28 והיה כאשׁר שׁקדתי עליהם לנתושׁ ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשׁקד עליהם לבנות ולנטוע נאם־יהוה׃
29 בימים ההם לא־יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושׁני בנים תקהינה׃ [4] [5]
30 כי אם־אישׁ בעונו ימות כל־האדם האכל הבסר תקהינה שׁניו׃
31 הנה ימים באים נאם־יהוה וכרתי את־בית ישׂראל ואת־בית יהודה ברית חדשׁה׃
32 לא כברית אשׁר כרתי את־אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשׁר־המה הפרו את־בריתי ואנכי בעלתי בם נאם־יהוה׃
33 כי זאת הברית אשׁר אכרת את־בית ישׂראל אחרי הימים ההם נאם־יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו־לי לעם׃ [6]
34 ולא ילמדו עוד אישׁ את־רעהו ואישׁ את־אחיו לאמר דעו את־יהוה כי־כולם ידעו אותי למקטנם ועד־גדולם נאם־יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר־עוד׃ [7]
35 כה אמר יהוה נתן שׁמשׁ לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שׁמו׃
36 אם־ימשׁו החקים האלה מלפני נאם־יהוה גם זרע ישׂראל ישׁבתו מהיות גוי לפני כל־הימים׃
37 כה אמר יהוה אם־ימדו שׁמים מלמעלה ויחקרו מוסדי־ארץ למטה גם־אני אמאס בכל־זרע ישׂראל על־כל־אשׁר עשׂו נאם־יהוה׃
38 הנה ימים נאם־יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שׁער הפנה׃
39 ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃
40 וכל־העמק הפגרים והדשׁן וכל־השׁרמות עד־נחל קדרון עד־פנת שׁער הסוסים מזרחה קדשׁ ליהוה לא־ינתשׁ ולא־יהרס עוד לעולם׃