1 העזו בני בנימן מקרב ירושׁלם ובתקוע תקעו שׁופר ועל־בית הכרם שׂאו משׂאת כי רעה נשׁקפה מצפון ושׁבר גדול׃ [1]
2 הנוה והמענגה דמיתי בת־ציון׃
3 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו אישׁ את־ידו׃
4 קדשׁו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי־פנה היום כי ינטו צללי־ערב׃
5 קומו ונעלה בלילה ונשׁחיתה ארמנותיה׃
6 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושׁפכו על־ירושׁלם סללה היא העיר הפקד כלה עשׁק בקרבה׃
7 כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושׁד ישׁמע בה על־פני תמיד חלי ומכה׃
8 הוסרי ירושׁלם פן־תקע נפשׁי ממך פן־אשׂימך שׁממה ארץ לוא נושׁבה׃
9 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שׁארית ישׂראל השׁב ידך כבוצר על־סלסלות׃ [2]
10 על־מי אדברה ואעידה וישׁמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשׁיב הנה דבר־יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו־בו׃
11 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שׁפך על־עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי־גם־אישׁ עם־אשׁה ילכדו זקן עם־מלא ימים׃
12 ונסבו בתיהם לאחרים שׂדות ונשׁים יחדו כי־אטה את־ידי על־ישׁבי הארץ נאם־יהוה׃
13 כי מקטנם ועד־גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד־כהן כלו עשׂה שׁקר׃
14 וירפאו את־שׁבר עמי על־נקלה לאמר שׁלום שׁלום ואין שׁלום׃
15 הבישׁו כי תועבה עשׂו גם־בושׁ לא־יבושׁו גם־הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת־פקדתים יכשׁלו אמר יהוה׃
16 כה אמר יהוה עמדו על־דרכים וראו ושׁאלו לנתבות עולם אי־זה דרך הטוב ולכו־בה ומצאו מרגוע לנפשׁכם ויאמרו לא נלך׃
17 והקמתי עליכם צפים הקשׁיבו לקול שׁופר ויאמרו לא נקשׁיב׃
18 לכן שׁמעו הגוים ודעי עדה את־אשׁר־בם׃
19 שׁמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל־העם הזה פרי מחשׁבותם כי על־דברי לא הקשׁיבו ותורתי וימאסו־בה׃
20 למה־זה לי לבונה משׁבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא־ערבו לי׃
21 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל־העם הזה מכשׁלים וכשׁלו בם אבות ובנים יחדו שׁכן ורעו יאבדו׃
22 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי־ארץ׃
23 קשׁת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל־סוסים ירכבו ערוך כאישׁ למלחמה עליך בת־ציון׃
24 שׁמענו את־שׁמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃
25 אל־תצאי השׂדה ובדרך אל־תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃
26 בת־עמי חגרי־שׂק והתפלשׁי באפר אבל יחיד עשׂי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השׁדד עלינו׃
27 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את־דרכם׃
28 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשׁת וברזל כלם משׁחיתים המה׃
29 נחר מפח מאשׁתם עפרת לשׁוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃
30 כסף נמאס קראו להם כי־מאס יהוה בהם׃