1 הדבר אשׁר היה אל־ירמיהו מאת יהוה לאמר׃
2 עמד בשׁער בית יהוה וקראת שׁם את־הדבר הזה ואמרת שׁמעו דבר־יהוה כל־יהודה הבאים בשׁערים האלה להשׁתחות ליהוה׃
3 כה־אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשׁכנה אתכם במקום הזה׃
4 אל־תבטחו לכם אל־דברי השׁקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה׃
5 כי אם־היטיב תיטיבו את־דרכיכם ואת־מעלליכם אם־עשׂו תעשׂו משׁפט בין אישׁ ובין רעהו׃
6 גר יתום ואלמנה לא תעשׁקו ודם נקי אל־תשׁפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם׃
7 ושׁכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשׁר נתתי לאבותיכם למן־עולם ועד־עולם׃
8 הנה אתם בטחים לכם על־דברי השׁקר לבלתי הועיל׃
9 הגנב רצח ונאף והשׁבע לשׁקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשׁר לא־ידעתם׃
10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשׁר נקרא־שׁמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשׂות את כל־התועבות האלה׃
11 המערת פרצים היה הבית הזה אשׁר־נקרא־שׁמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם־יהוה׃ [1]
12 כי לכו־נא אל־מקומי אשׁר בשׁילו אשׁר שׁכנתי שׁמי שׁם בראשׁונה וראו את אשׁר־עשׂיתי לו מפני רעת עמי ישׂראל׃
13 ועתה יען עשׂותכם את־כל־המעשׂים האלה נאם־יהוה ואדבר אליכם השׁכם ודבר ולא שׁמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם׃ [2]
14 ועשׂיתי לבית אשׁר נקרא־שׁמי עליו אשׁר אתם בטחים בו ולמקום אשׁר־נתתי לכם ולאבותיכם כאשׁר עשׂיתי לשׁלו׃
15 והשׁלכתי אתכם מעל פני כאשׁר השׁלכתי את־כל־אחיכם את כל־זרע אפרים׃
16 ואתה אל־תתפלל בעד־העם הזה ואל־תשׂא בעדם רנה ותפלה ואל־תפגע־בי כי־אינני שׁמע אתך׃
17 האינך ראה מה המה עשׂים בערי יהודה ובחצות ירושׁלם׃
18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את־האשׁ והנשׁים לשׁות בצק לעשׂות כונים למלכת השׁמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃
19 האתי הם מכעסים נאם־יהוה הלוא אתם למען בשׁת פניהם׃
20 לכן כה־אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל־המקום הזה על־האדם ועל־הבהמה ועל־עץ השׂדה ועל־פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃
21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישׂראל עלותיכם ספו על־זבחיכם ואכלו בשׂר׃
22 כי לא־דברתי את־אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על־דברי עולה וזבח׃
23 כי אם־את־הדבר הזה צויתי אותם לאמר שׁמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו־לי לעם והלכתם בכל־הדרך אשׁר אצוה אתכם למען ייטב לכם׃
24 ולא שׁמעו ולא־הטו את־אזנם וילכו במעצות בשׁררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים׃
25 למן־היום אשׁר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשׁלח אליכם את־כל־עבדי הנביאים יום השׁכם ושׁלח׃
26 ולוא שׁמעו אלי ולא הטו את־אזנם ויקשׁו את־ערפם הרעו מאבותם׃
27 ודברת אליהם את־כל־הדברים האלה ולא ישׁמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה׃
28 ואמרת אליהם זה הגוי אשׁר לוא־שׁמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם׃
29 גזי נזרך והשׁליכי ושׂאי על־שׁפים קינה כי מאס יהוה ויטשׁ את־דור עברתו׃
30 כי־עשׂו בני־יהודה הרע בעיני נאום־יהוה שׂמו שׁקוציהם בבית אשׁר־נקרא־שׁמי עליו לטמאו׃
31 ובנו במות התפת אשׁר בגיא בן־הנם לשׂרף את־בניהם ואת־בנתיהם באשׁ אשׁר לא צויתי ולא עלתה על־לבי׃
32 לכן הנה־ימים באים נאם־יהוה ולא־יאמר עוד התפת וגיא בן־הנם כי אם־גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום׃
33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השׁמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃
34 והשׁבתי מערי יהודה ומחצות ירושׁלם קול שׂשׂון וקול שׂמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ׃