1 אישׁ היה בארץ־עוץ איוב שׁמו והיה האישׁ ההוא תם וישׁר וירא אלהים וסר מרע׃ [1] [2] [5]
2 ויולדו לו שׁבעה בנים ושׁלושׁ בנות׃
3 ויהי מקנהו שׁבעת אלפי־צאן ושׁלשׁת אלפי גמלים וחמשׁ מאות צמד־בקר וחמשׁ מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האישׁ ההוא גדול מכל־בני־קדם׃
4 והלכו בניו ועשׂו משׁתה בית אישׁ יומו ושׁלחו וקראו לשׁלשׁת אחיתיהם לאכל ולשׁתות עמהם׃
5 ויהי כי הקיפו ימי המשׁתה וישׁלח איוב ויקדשׁם והשׁכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשׂה איוב כל־הימים׃
6 ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על־יהוה ויבוא גם־השׂטן בתוכם׃ [3] [4]
7 ויאמר יהוה אל־השׂטן מאין תבא ויען השׂטן את־יהוה ויאמר משׁוט בארץ ומהתהלך בה׃
8 ויאמר יהוה אל־השׂטן השׂמת לבך על־עבדי איוב כי אין כמהו בארץ אישׁ תם וישׁר ירא אלהים וסר מרע׃
9 ויען השׂטן את־יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃
10 הלא־את שׂכת בעדו ובעד־ביתו ובעד כל־אשׁר־לו מסביב מעשׂה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃
11 ואולם שׁלח־נא ידך וגע בכל־אשׁר־לו אם־לא על־פניך יברכך׃
12 ויאמר יהוה אל־השׂטן הנה כל־אשׁר־לו בידך רק אליו אל־תשׁלח ידך ויצא השׂטן מעם פני יהוה׃
13 ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושׁתים יין בבית אחיהם הבכור׃
14 ומלאך בא אל־איוב ויאמר הבקר היו חרשׁות והאתנות רעות על־ידיהם׃
15 ותפל שׁבא ותקחם ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃
16 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אשׁ אלהים נפלה מן־השׁמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃
17 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשׂדים שׂמו שׁלשׁה ראשׁים ויפשׁטו על־הגמלים ויקחום ואת־הנערים הכו לפי־חרב ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃
18 עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושׁתים יין בבית אחיהם הבכור׃
19 והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על־הנערים וימותו ואמלטה רק־אני לבדי להגיד לך׃
20 ויקם איוב ויקרע את־מעלו ויגז את־ראשׁו ויפל ארצה וישׁתחו׃
21 ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשׁוב שׁמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שׁם יהוה מברך׃
22 בכל־זאת לא־חטא איוב ולא־נתן תפלה לאלהים׃