1 ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על־יהוה ויבוא גם־השׂטן בתכם להתיצב על־יהוה׃ [1] [2]
2 ויאמר יהוה אל־השׂטן אי מזה תבא ויען השׂטן את־יהוה ויאמר משׁט בארץ ומהתהלך בה׃
3 ויאמר יהוה אל־השׂטן השׂמת לבך אל־עבדי איוב כי אין כמהו בארץ אישׁ תם וישׁר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃
4 ויען השׂטן את־יהוה ויאמר עור בעד־עור וכל אשׁר לאישׁ יתן בעד נפשׁו׃
5 אולם שׁלח־נא ידך וגע אל־עצמו ואל־בשׂרו אם־לא אל־פניך יברכך׃
6 ויאמר יהוה אל־השׂטן הנו בידך אך את־נפשׁו שׁמר׃
7 ויצא השׂטן מאת פני יהוה ויך את־איוב בשׁחין רע מכף רגלו עד קדקדו׃
8 ויקח־לו חרשׂ להתגרד בו והוא ישׁב בתוך־האפר׃
9 ותאמר לו אשׁתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃
10 ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את־הטוב נקבל מאת האלהים ואת־הרע לא נקבל בכל־זאת לא־חטא איוב בשׂפתיו׃
11 וישׁמעו שׁלשׁת רעי איוב את כל־הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו אישׁ ממקמו אליפז התימני ובלדד השׁוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד־לו ולנחמו׃
12 וישׂאו את־עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישׂאו קולם ויבכו ויקרעו אישׁ מעלו ויזרקו עפר על־ראשׁיהם השׁמימה׃
13 וישׁבו אתו לארץ שׁבעת ימים ושׁבעת לילות ואין־דבר אליו דבר כי ראו כי־גדל הכאב מאד׃