1 אחרי־כן פתח איוב את־פיהו ויקלל את־יומו׃
2 ויען איוב ויאמר׃
3 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃
4 היום ההוא יהי חשׁך אל־ידרשׁהו אלוה ממעל ואל־תופע עליו נהרה׃
5 יגאלהו חשׁך וצלמות תשׁכן־עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
6 הלילה ההוא יקחהו אפל אל־יחד בימי שׁנה במספר ירחים אל־יבא׃
7 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל־תבא רננה בו׃
8 יקבהו אררי־יום העתידים ערר לויתן׃
9 יחשׁכו כוכבי נשׁפו יקו־לאור ואין ואל־יראה בעפעפי־שׁחר׃
10 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃
11 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ [1]
12 מדוע קדמוני ברכים ומה־שׁדים כי אינק׃
13 כי־עתה שׁכבתי ואשׁקוט ישׁנתי אז ינוח לי׃
14 עם־מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
15 או עם־שׂרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃
16 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא־ראו אור׃
17 שׁם רשׁעים חדלו רגז ושׁם ינוחו יגיעי כח׃
18 יחד אסירים שׁאננו לא שׁמעו קול נגשׂ׃
19 קטן וגדול שׁם הוא ועבד חפשׁי מאדניו׃
20 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפשׁ׃
21 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃
22 השׂמחים אלי־גיל ישׂישׂו כי ימצאו־קבר׃
23 לגבר אשׁר־דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃
24 כי־לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שׁאגתי׃
25 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשׁר יגרתי יבא לי׃
26 לא שׁלותי ולא שׁקטתי ולא־נחתי ויבא רגז׃