1 ויסף אליהוא ויאמר׃
2 כתר־לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃
3 אשׂא דעי למרחוק ולפעלי אתן־צדק׃
4 כי־אמנם לא־שׁקר מלי תמים דעות עמך׃ [1]
5 הן־אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃
6 לא־יחיה רשׁע ומשׁפט עניים יתן׃
7 לא־יגרע מצדיק עיניו ואת־מלכים לכסא וישׁיבם לנצח ויגבהו׃
8 ואם־אסורים בזקים ילכדון בחבלי־עני׃
9 ויגד להם פעלם ופשׁעיהם כי יתגברו׃
10 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי־ישׁבון מאון׃
11 אם־ישׁמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושׁניהם בנעימים׃
12 ואם־לא ישׁמעו בשׁלח יעברו ויגועו בבלי־דעת׃
13 וחנפי־לב ישׂימו אף לא ישׁועו כי אסרם׃
14 תמת בנער נפשׁם וחיתם בקדשׁים׃
15 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃
16 ואף הסיתך מפי־צר רחב לא־מוצק תחתיה ונחת שׁלחנך מלא דשׁן׃
17 ודין־רשׁע מלאת דין ומשׁפט יתמכו׃
18 כי־חמה פן־יסיתך בספק ורב־כפר אל־יטך׃
19 היערך שׁועך לא בצר וכל מאמצי־כח׃
20 אל־תשׁאף הלילה לעלות עמים תחתם׃
21 השׁמר אל־תפן אל־און כי־על־זה בחרת מעני׃
22 הן־אל ישׂגיב בכחו מי כמהו מורה׃ [2]
23 מי־פקד עליו דרכו ומי־אמר פעלת עולה׃
24 זכר כי־תשׂגיא פעלו אשׁר שׁררו אנשׁים׃
25 כל־אדם חזו־בו אנושׁ יביט מרחוק׃
26 הן־אל שׂגיא ולא נדע מספר שׁניו ולא־חקר׃ [3]
27 כי יגרע נטפי־מים יזקו מטר לאדו׃
28 אשׁר־יזלו שׁחקים ירעפו עלי אדם רב׃
29 אף אם־יבין מפרשׂי־עב תשׁאות סכתו׃
30 הן־פרשׂ עליו אורו ושׁרשׁי הים כסה׃
31 כי־בם ידין עמים יתן־אכל למכביר׃
32 על־כפים כסה־אור ויצו עליה במפגיע׃
33 יגיד עליו רעו מקנה אף על־עולה׃