1 משׂכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשׁן אפך בצאן מרעיתך׃
2 זכר עדתך קנית קדם גאלת שׁבט נחלתך הר־ציון זה שׁכנת בו׃ [1]
3 הרימה פעמיך למשׁאות נצח כל־הרע אויב בקדשׁ׃
4 שׁאגו צרריך בקרב מועדך שׂמו אותתם אתות׃
5 יודע כמביא למעלה בסבך־עץ קרדמות׃
6 ועת פתוחיה יחד בכשׁיל וכילפת יהלמון׃
7 שׁלחו באשׁ מקדשׁך לארץ חללו משׁכן־שׁמך׃
8 אמרו בלבם נינם יחד שׂרפו כל־מועדי־אל בארץ׃
9 אותתינו לא ראינו אין־עוד נביא ולא־אתנו ידע עד־מה׃
10 עד־מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שׁמך לנצח׃
11 למה תשׁיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃
12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישׁועות בקרב הארץ׃
13 אתה פוררת בעזך ים שׁברת ראשׁי תנינים על־המים׃
14 אתה רצצת ראשׁי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃
15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשׁת נהרות איתן׃
16 לך יום אף־לך לילה אתה הכינות מאור ושׁמשׁ׃
17 אתה הצבת כל־גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃
18 זכר־זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שׁמך׃
19 אל־תתן לחית נפשׁ תורך חית ענייך אל־תשׁכח לנצח׃
20 הבט לברית כי מלאו מחשׁכי־ארץ נאות חמס׃
21 אל־ישׁב דך נכלם עני ואביון יהללו שׁמך׃
22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני־נבל כל־היום׃
23 אל־תשׁכח קול צרריך שׁאון קמיך עלה תמיד׃