1 וארא והנה־שה עמד על־הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים ושמו ושם אביו כתוב על־מצחותם׃
2 ואשמע קול מן־השמים כקול מים רבים וכקול רעם גדול והקול אשר־שמעתי כקול תפשי כנור מנגנים בכנורותיהם׃ [2]
3 וישירו שיר חדש לפני הכסא ולפני ארבע החיות ולפני הזקנים ואין איש יכל ללמד את־השיר זולתי מאת האלף וארבעים וארבעת האלפים הנקנים מן־הארץ׃ [3]
4 אלה הם אשר לא־נגאלו בנשים כי־כבתולות המה אלה הם ההלכים אחרי השה אל־כל־אשר ילך אלה נקנו מתוך בני האדם לראשית בכורים לאלהים ולשה׃
5 ותרמית לא־נמצאה בפיהם כי תמימים המה לפני כסא האלהים׃
6 וארא מלאך אחר מעופף בחצי השמים ובפיו בשורת עולם לבשר את־ישבי הארץ ואת־כל־גוי ומשפחה ולשון ועם׃
7 ויקרא בקול גדול יראו את־האלהים והבו־לו כבוד כי באה עת משפטו והשתחוו לעשה שמים וארץ את־הים ומעינות המים׃ [1]
8 ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נפלה נפלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל־הגוים מיין חמת תזנתה׃
9 ומלאך שלישי בא אחריהם ויקרא בקול גדול כל־אשר ישתחוה לפני החיה ולפני צלמה ונשא את־תוה על־מצחו או על־ידו׃ [4]
10 גם־הוא ישתה מיין חמת אלהים הנמסך ולא מהול בכוס זעמו וענה באש וגפרית לפני המלאכים הקדשים ולפני השה׃
11 ועלה עשן ענוים לעולמי־עד והמשתחוים לחיה ולצלמה ואשר ישא את־תו שמה לא ימצאו מנוחה יומם ולילה׃
12 בזאת סבלנותם של־הקדשים השמרים את־מצות האלהים ואת־אמונת ישוע׃ [5]
13 ואשמע קול מן־השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר־ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם כי מעשיהם הלכים אחריהם׃
14 וארא והנה ענן בהיר ועל־הענן ישב כדמות בן־אדם ועטרת זהב על־ראשו ובידו מגל מלטש׃ [6]
15 ומלאך אחר יצא מן־ההיכל ויזעק בקול גדול אל־הישב על־הענן לאמר שלח מגלך וקצר כי באה העת לקצר כי יבש קציר הארץ׃
16 וישלח הישב בענן את־מגלו בארץ והארץ נקצרה׃
17 ומלאך אחר יצא מן־ההיכל אשר בשמים וגם־לו מגל מלטש בידו׃
18 ויצא מלאך אחר מן־המזבח ולו ממשלת האש ויקרא קול גדול אל־אשר בידו המגל המלטש לאמר שלח מגלך המלטש ובצר את־אשכלת גפן הארץ כי־בשלו ענביהם׃
19 וינף המלאך את־מגלו על־הארץ ויבצר את־אשכלת גפן הארץ וישליכם בגת־חמת אלהים הגדולה׃
20 ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא־דם מן־הגת ויעל עד רסני הסוסים דרך־אלף ושש מאות ריס׃