1 ואשמע קול גדול מן־ההיכל אמר אל־שבעת המלאכים לכו הריקו את־שבע קערת חמת האלהים ארצה׃
2 וילך הראשון וירק את־קערתו על־הארץ ויהי שחין רע ומכאיב באנשים אשר־עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃ [1]
3 וירק השני את־קערתו על־הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל־נפש חיה אשר בים׃
4 וירק השלישי את־קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃
5 ואשמע את־מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי־כן שפטת׃
6 כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי־גמול ידם הוא׃
7 ואשמע את־המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך׃
8 וירק המלאך הרביעי את־קערתו על־השמש וינתן לו ללהט את־בני האדם באש׃
9 וילהטו בני־אדם בחם גדול ויגדפו את־שם אלהים אשר־לו ממשלת המכות האלה ולא שבו לתת־לו הכבוד׃
10 וירק החמישי את־קערתו על־כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו את־לשונם מכאב לב׃
11 ויגדפו את־אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃
12 וירק הששי את־קערתו על־הנהר הגדול נהר־פרת ויחרבו מימיו לישר מסלה למלכים הבאים ממזרח־שמש׃
13 וארא והנה מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומת לצפרדעים׃
14 כי רוחות השדים הנה והן עשות אותות ויצאות אל־מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמת היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃
15 הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את־בגדיו פן־ילך ערם וראו את־ערותו׃
16 ויאסף אתם אל־המקום הנקרא בעברית הר מגדון׃
17 וירק המלאך השביעי את־קערתו באויר ויצא קול גדול מהיכל השמים מן־הכסא ויאמר היה נהיתה׃
18 ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא־היה כמהו למן־היות אדם על־הארץ כי גדול הרעש עד־מאד׃
19 והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת־לה כוס יין חמת אפו׃
20 וינס כל־אי וההרים לא נמצאו׃
21 ואבני ברד כככר משקלם ירדו מן השמים על־בני האדם ויגדפו בני־האדם את־האלהים על־אדות מכת הברד כי־כבדה מכתו מאד׃