1 משׂא דבר־יהוה על־ישׂראל נאם־יהוה נטה שׁמים ויסד ארץ ויצר רוח־אדם בקרבו׃
2 הנה אנכי שׂם את־ירושׁלם סף־רעל לכל־העמים סביב וגם על־יהודה יהיה במצור על־ירושׁלם׃
3 והיה ביום־ההוא אשׂים את־ירושׁלם אבן מעמסה לכל־העמים כל־עמסיה שׂרוט ישׂרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ׃
4 ביום ההוא נאם־יהוה אכה כל־סוס בתמהון ורכבו בשׁגעון ועל־בית יהודה אפקח את־עיני וכל סוס העמים אכה בעורון׃
5 ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישׁבי ירושׁלם ביהוה צבאות אלהיהם׃
6 ביום ההוא אשׂים את־אלפי יהודה ככיור אשׁ בעצים וכלפיד אשׁ בעמיר ואכלו על־ימין ועל־שׂמאול את־כל־העמים סביב וישׁבה ירושׁלם עוד תחתיה בירושׁלם׃
7 והושׁיע יהוה את־אהלי יהודה בראשׁנה למען לא־תגדל תפארת בית־דויד ותפארת ישׁב ירושׁלם על־יהודה׃
8 ביום ההוא יגן יהוה בעד יושׁב ירושׁלם והיה הנכשׁל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם׃
9 והיה ביום ההוא אבקשׁ להשׁמיד את־כל־הגוים הבאים על־ירושׁלם׃
10 ושׁפכתי על־בית דויד ועל יושׁב ירושׁלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשׁר־דקרו וספדו עליו כמספד על־היחיד והמר עליו כהמר על־הבכור׃
11 ביום ההוא יגדל המספד בירושׁלם כמספד הדד־רמון בבקעת מגדון׃
12 וספדה הארץ משׁפחות משׁפחות לבד משׁפחת בית־דויד לבד ונשׁיהם לבד משׁפחת בית־נתן לבד ונשׁיהם לבד׃
13 משׁפחת בית־לוי לבד ונשׁיהם לבד משׁפחת השׁמעי לבד ונשׁיהם לבד׃
14 כל המשׁפחות הנשׁארות משׁפחת משׁפחת לבד ונשׁיהם לבד׃