1 ואני מזכירכם אחי את־הבשורה אשר בשרתי אתכם ואתם קבלתם ועמדתם בה׃
2 וגם תושעו בה אם־תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם רק אם לא־האמנתם לשוא׃
3 כי ראשית כל־דבר מסרתי לכם מה־שקבלתי כי־המשיח מת לכפר על־חטאתינו ככתוב׃ [1]
4 ונקבר והוקם ביום השלישי ככתוב׃
5 ונראה אל־כיפא ואחריו אל־שנים העשר׃ [2] [3]
6 ואחרי־כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃ [4]
7 ואחרי־כן נראה אל־יעקב ואחריו אל־כל־השליחים׃ [5] [6]
8 ואחרי כלם נראה גם־אלי הדמה לנפל׃
9 כי אני הצעיר בשליחים וקטנתי מהקרא שליח כי־רדפתי את־קהל האלהים׃ [7]
10 אבל בחסד אלהים הייתי מה־שהייתי וחסדו עלי לא־היה לריק כי־יותר מכלם עמלתי ולא אני כי־אם־חסד אלהים אשר עמדי׃
11 והנה גם־אני גם־המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃ [8]
12 ואם־הגד כי־הוקם המשיח מן־המתים איך יאמרו אנשים מכם אין תחיה למתים׃ [9]
13 אם־אין תחיה למתים גם־המשיח לא הוקם׃
14 ואם־המשיח לא הוקם ריק שמועתנו וריק אמונתכם׃
15 וגם־נמצא שעדי שקר אנחנו לאלהים יען אשר־העידנו את־האלהים כי הקים את־המשיח והוא לא הקימו אם כן הדבר שהמתים לא יקומו׃
16 כי אם־המתים לא יקומו גם־המשיח לא קם׃
17 ואם־המשיח לא קם הבל אמונתכם ועודכם בחטאתיכם׃
18 אם־כן גם־הישנים במשיח אבדו׃
19 ואם־בחיים האלה בלבד בטחים אנחנו במשיח אמללים מכל־אדם אנחנו׃
20 אבל עתה המשיח הוקם מן־המתים ראשית הישנים׃
21 כי אחרי אשר־בא המות על־ידי אדם גם־תחית המתים באה על־ידי אדם׃
22 כי כאשר באדם הראשון מתים כלם כן יחיו כלם במשיח׃
23 וכל־אחד ואחד בסדרו ראשית כלם המשיח ואחרי־כן אתם שהם למשיח בבואו׃
24 ואחרי כן הקץ כשימסר את־המלכות לאלהים האב אחרי השביתו כל־משרה וכל־שלטן וגבורה׃
25 כי־הוא מלך ימלך עד כי־ישית את־כל־איביו תחת רגליו׃
26 ואחרון האיבים אשר יכחד הוא המות׃
27 כי־כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃
28 וכאשר יושת הכל תחתיו אז יושת הבן גם־הוא תחת השת־כל תחתיו למען יהיה האלהים הכל בכל׃ [10]
29 כי מה־יעשו הנטבלים בעד המתים אם־אמת הוא שהמתים לא־יקומו למה־זה יטבלו בעד המתים׃
30 ולמה זה מסתכנים אנחנו בכל־שעה׃
31 בתהלתכם אשר יש־לי במשיח ישוע אדנינו מעיד אני עלי אם־לא מת אני בכל־יום ויום׃
32 אם־כדרך כל־אדם נלחמתי עם־החיות הרעות באפסוס מה־היא תועלתי אם־המתים לא יקומו נאכלה ונשתה כי־מחר נמות׃
33 אל־נא תתעו נפשותיכם חברת אנשים רעים תשחית מדות טבות׃
34 הקיצו במישרים ואל־תחטאו כי־יש אנשים אשר אין־בהם דעת אלהים אני אמר זאת לבשתכם׃
35 וכי־יאמר איש איך יקומו המתים וכשישובו מה־גופם׃ [11]
36 אתה הסכל הן מה־שתזרע לא יחיה בלתי אם־ימות׃
37 וכשתזרע אינך זרע את־הגוף אשר יהיה כי אם־גרגר ערם של־חטה או של־אחד הזרעים׃
38 והאלהים יתן־לו גוף כרצונו ולכל־זרע וזרע את־גופו למינהו׃
39 לא כל־הבשר בשר אחד כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העוף׃
40 ויש גופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים ואחר הוא כבוד הגופות שבארץ׃
41 אחר הוא כבוד השמש ואחר הוא כבוד הירח ואחר הוא כבוד הכוכבים כי־כוכב מכוכב שנה לכבוד׃
42 וכן תחית המתים הזריעה לכליון והתקומה לחיי עד׃ [12] [13]
43 יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃
44 יזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני אם־יש גוף נפשי גם יש גוף רוחני׃ [14]
45 וכן כתוב ויהי האדם אדם הראשון לנפש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃ [15] [16]
46 אבל לא של־הרוח היא הראשונה אלא של־הנפש ואחרי־כן של־הרוח׃
47 האדם הראשון מן־האדמה הוא של־עפר והאדם השני הוא האדון מן־השמים׃
48 וכמדת האחד שהוא של־עפר כן מדת כל־אשר של־עפר הם וכמדת האחד שהוא של־השמים כן מדת כל־אשר של־השמים הם׃
49 וכאשר לבשנו צלם האדם שהוא של־עפר כן נלבש גם־צלם האדם שהוא של־השמים׃
50 וזאת אני אמר אחי כי־בשר ודם לא־יוכל לרשת את־מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא־יכלה׃
51 הנה סוד אגלה לכם אנחנו לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחלף׃
52 ברגע אחד כהרף עין כתקע השופר האחרון כי יתקע בשופר והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחלף׃
53 כי מה־שעתה סופו לכליון ילבש אל־כליון ומה־שעתה סופו למות ילבש אל־מות׃
54 ומה־שעתה סופו לכליון כשילבש אל־כליון ומה־שעתה סופו למות כשילבש אל־מות אז יבא דבר־הכתוב בלע המות לנצח׃
55 איה עקצך המות איה נצחונך שאול׃
56 עקץ המות הוא החטא וכח החטא היא התורה׃
57 אבל תודות לאלהים אשר נתן־לנו הנצחון על־ידי אדנינו ישוע המשיח׃
58 על־כן אחי חביבי התכוננו בל־תמוטו והעדיפו בכל־עת במעשה אדנינו מפני שידעים אתם כי־לא לריק עמלכם באדנינו׃ [17]