1 וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה להגיד לכם את־עדות האלהים׃ [1]
2 כי לא־אמרתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם־ישוע המשיח והוא הנצלב׃ [2]
3 ואהי עמכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה׃
4 ודברי וקריאתי לא לפתות באמרי חכמת בני־אדם כי אם־בתוכחת הרוח והגבורה׃
5 למען אשר לא־תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם־בגבורת אלהים׃
6 אבל חכמה אנחנו מדברים בקרב השלמים לא חכמת העולם הזה גם־לא של־שרי העולם הזה אשר יאבדו׃ [3]
7 כי אם־נדבר בסוד חכמת האלהים הנסתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לפני ימות עולם׃
8 אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי אלו ידעוה לא צלבו את־אדון הכבוד׃ [4]
9 כי אם־ככתוב אשר־עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על־לב אדם את אשר־הכין האלהים לאהביו׃ [5]
10 ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את־הכל גם את־מעמקי האלהים׃ [6] [7]
11 כי מי הוא מבני אדם ידע את אשר באדם כי אם־רוח האדם אשר בקרבו וכן אין איש ידע את אשר באלהים כי אם־רוח האלהים׃
12 ואנחנו לא לקחנו את־רוח העולם כי אם־הרוח מאת האלהים למען נדע את־אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו׃ [8]
13 ואת־זאת לא נוציא בלשון אשר תלמד חכמת בני אדם כי אם־בלשון אשר רוח הקדש תלמד ונבאר רוחניות בדברים רוחניים׃
14 הן האדם הטבעי איננו מקבל את־דברי רוח אלהים כי־המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח׃
15 אבל האדם הרוחני ידין הכל ואותו לא־ידין איש׃
16 כי מי־תכן את־רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש־לנו רוח המשיח׃ [9]