1 ואני לא יכלתי לדבר עמכם אחי כדבר עם אנשי רוח כי אם כדבר עם אנשי בשר כדבר עם עוללים במשיח׃ [1]
2 חלב השקיתי אתכם ולא־מאכל כי עדין לא הייתם יכולים וגם־עתה אינכם יכולים כי עודכם של־הבשר׃
3 כי באשר קנאה ביניכם ומריבה ומחלקות הלא של־הבשר אתם ונהגים מנהג בני אדם׃
4 הן באמר זה אני לפולוס וזה אני לאפולוס הלא של־הבשר אתם׃
5 מי אפוא פולוס ומי־הוא אפולוס אך־משרתים אשר על־ידם באתם להאמין איש איש כמתנת האדון אשר נתן לו׃
6 אני נטעתי ואפולוס השקה והאלהים הוא הצמיח׃ [2]
7 על־כן הנטע כאין והמשקה כאין כי אם־אלהים המצמיח׃
8 והנטע והמשקה כאחד המה וכל־איש יקבל את־שכרו כפי עמלו׃
9 כי עזרים לאלהים במלאכתו אנחנו שדה אלהים אתם בנין אלהים אתם׃ [3]
10 ואני כפי חסד אלהים הנתן לי כאמן חכם שתי יסוד ואחר בונה עליו אך־ירא כל־איש איך הוא־בנה עליו׃
11 כי לא־יוכל איש לשית יסוד אחר זולתי המוסד שהוא ישוע המשיח׃
12 ואם־יבנה הבונה על־היסוד הזה זהב או כסף או אבנים יקרות או־עץ או חציר או קש׃
13 יגלה מעשה כל־איש כי־היום הוא יבררהו כי־באש יראה ומה־מעשה כל־איש ואיש האש תבחננו׃
14 אם־יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃
15 ואם־ישרף מעשהו יפסידנו והוא יושע אך כאוד מצל מאש׃
16 הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃ [4]
17 ואיש אשר ישחית את־היכל אלהים האלהים ישחית אתו כי היכל אלהים קדוש ואתם היכלו׃
18 אל־ישיא איש נפשו מי אשר חכם יחשב בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃
19 כי־חכמת העולם הזה סכלות לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃
20 ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃
21 על־כן אל־יתהלל איש באדם כי הכל הוא שלכם׃
22 אם־פולוס אם־אפולוס ואם־כיפא אם־העולם אם־החיים ואם־המות אם־ההוה ואם־העתיד הכל הוא שלכם׃
23 ואתם של־המשיח והמשיח של־אלהים׃