1 כי אתם אחי ידעתם את־מבואנו אליכם כי לא־היה לריק׃
2 ואחרי אשר ענינו ולחרפה היינו בפילפי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם־לכם את־הבשורה בנפתולים רבים׃
3 כי תוכחתנו איננה מתוך טעות ולא מתוך טמאה ולא ברמיה׃
4 כי כאשר נמצאנו נאמנים לאלהים להפקיד בידנו הבשורה כן נדבר ולא להיות רצוים לבני אדם כי אם־לאלהים הבחן לבותנו׃ [1]
5 כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם ולא למען בצע בצע בסתר עד האלהים׃
6 גם לא־בקשנו מן־האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים אף כי יכלנו להיות ביקר כשליחי המשיח׃
7 אלא הלכנו לאט בתוככם כאמנת מפנקת את־בניה׃
8 ובחבבנו אתכם ככה חפצנו לתת לכם לא את־בשורת האלהים לבד אלא אף נפשתינו יען כי־הייתם חביבים עלינו׃
9 הלא תזכרו אחי את־עמלנו ואת־תלאתנו אשר יגענו לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש מכם בבשרנו בקרבכם את־בשורת האלהים׃
10 עדים אתם ועד האלהים אם־לא בקדשה ובצדק ובתמים היינו עמכם המאמינים׃
11 ואתם ידעתם כי־כאב את־בניו הזהרנו את־כל־אחד מכם ודברנו על לבו׃
12 ונעד בכם ללכת כטוב לפני האלהים הקורא אתכם למלכותו ולכבודו׃
13 בעבור זאת אנחנו לא נחדל להודת לאלהים כי אתם קבלתם מאתנו דבר שמועת האלהים ולא־קבלתם אותו כדבר בני־אדם כי אם־כמו־שהוא באמת כדבר האלהים אשר גם־פעל בכם המאמינים׃
14 כי־אתם אחי הלכתם בעקבי קהלות האלהים אשר־בארץ יהודה במשיח ישוע כי גם־אתם עניתם על־ידי בני־עמכם כאשר ענו גם־הם על־ידי היהודים׃
15 אשר אף־הרגו את־האדון ישוע ואת־נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלהים ומתקוממים לכל־אדם׃
16 העצרים אתנו מדבר אל־הגוים שיושעו למען אשר־ימלאו את־חטאתיהם בכל־עת ותשיגם החמה עד־כלה׃
17 ואנחנו אחי אחרי אשר־שכלנו אתכם לזמן מעט לפנים ולא ללב חשנו עד־מאד לראות פניכם בתשוקה רבה׃
18 ועל־כן חפצנו לבוא אליכם אני פולוס פעם ושתים והשטן עצרנו׃
19 כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם־אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו׃ [2]
20 אמנם אתם כבודנו ושמחתנו׃