1 על־כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת׃
2 כי מאסנו בסתרי בשת שלא להתנהג כמנהג ערמה ולא לעקם את־דבר האלהים אלא נגלינו נגד דעת כל־בני אדם לפני האלהים בהראות האמת׃
3 ואם־נעלמה בשורתנו נעלמה היא מן־האבדים׃
4 אשר אל העולם הזה עור בהם את־מחשבות חסרי האמונה לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים׃ [1]
5 כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אם־את־המשיח ישוע לאמר הוא האדון ואנחנו עבדיכם למען ישוע׃
6 כי האלהים אשר אמר ויפע אור מחשך הוא הופיע בלבנו להפיץ אור דעת כבוד האלהים אשר בפני המשיח׃
7 והאוצר הזה לנו בכלי חרש למען אשר־תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃
8 נלחצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים׃
9 נרדפים ולא נטושים משלכים ולא אבדים׃
10 ונשאים בכל־עת מיתת האדון ישוע בגויתנו למען יגלו גם־חיי ישוע בגויתנו׃
11 כי אנחנו החיים מסורים תמיד למות בעבור ישוע למען יגלו גם־חיי ישוע בבשרנו בשר התמותה׃
12 לכן בנו יאמץ המות ובכם החיים׃
13 ובהיות לנו הרוח ההוא של־האמונה כדבר הכתוב האמנתי כי־אדבר גם־אנחנו נאמין ועל־כן נדבר׃
14 באשר ידענו כי המעיר את־האדון ישוע יעיר גם־אתנו עם־ישוע ויעמידנו עמכם׃
15 כי כל־זאת למענכם למען אשר־ירבה החסד על־ידי רבים ותפרץ התודה לכבוד האלהים׃
16 על־כן לא נחת ואף אם־יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום׃
17 כי לחצנו שהוא קל ואינו אלא לרגע יביא לנו כבוד עולמים גדול ורב עד־למאד׃
18 באשר לא נצפה אל־הדברים הנראים כי אם־אל־אשר אינם נראים כי הנראים לשעה המה ואשר אינם נראים קימים לעולם׃