67:0.1 אין כל אפשרות להבין את הבעיות הנוגעות לקיום האנושי באורנטיה ללא הכרתן של תקופות כבירות מסוימות בעבר, ובעיקר את עובדת התרחשותה של המרידה הפלנטארית ותוצאותיה. אף-על-פי שהתקוממות זו לא הפריעה באופן משמעותי להתקדמותה של האבולוציה האורגנית, היא בהחלט שינתה באופן מובחן את מהלכן של האבולוציה החברתית ושל ההתפתחות הרוחנית. כלל ההיסטוריה העל-פיזית של הפלנטה הושפעה באופן עמוק מן הפורענות ההרסנית הזו.
67:1.1 במשך שלוש-מאות אלף שנים הייתה אורנטיה תחת אחריותו של קאליגאסטיה, כאשר הגיע שטן, עוזרו של לוציפר, לאחד מביקורי הבדיקה התקופתיים שלו. וכאשר הגיע שטן לפלנטה, הופעתו לא דמתה כהוא זה לקריקטורות שלכם על אודות הדרו המרושע. הוא היה, ועודנו, בן לאנונאנדק בעל בוהק כביר. "ואין לתמוה, הן שטן עצמו הינו יצור בוהֶק של אור"[1].
67:1.2 במסגרת הבדיקה הזו, יידע שטן את קאליגאסטיה על אודות "הצהרת החירות" המוצעת של לוציפר; וכפי שידוע לנו כעת, הנסיך הסכים אז לבגוד בפלנטה עם הצהרת המרד. אישיויות היקום הנאמנות התבוננו בבוז יוצא-דופן בנסיך קאליגאסטיה בשל מעילה זו באמון, אשר תוכננה מראש. הבן הבורא ביטא את הבוז הזה כשאמר: "אתה הינךָ כמוֹת מנהיגְךָ, לוציפר, ובְחטא הִנְצַחְתָּ את עוולתו. הוא שיקר למן ראשית הרוממות-העצמית שלו, כי אינו ניצב בָּאֱמֶת"[2].
67:1.3 בכל העבודה המנהלית של יקום מקומי, אין אמון גבוה אשר נחשב קדוש יותר מזה אשר ניתן לנסיך פלנטארי המקבל על עצמו אחריות לרווחתם ולהכוונתם של בני התמותה המתפתחים בעולם מיושב חדש. ומכל צורות הרשע, אין הרסנית יותר במעמד האישיות מן המעילה באמון ומחוסר הנאמנות כלפי החברים אשר נותנים את אמונם. כאשר ביצע קאליגאסטיה את החטא המכוּון הזה, הוא עיוות את אישיותו במידה כה שלמה, עד כי דעתו מעולם לא הצליחה לחזור למלוא שיווי משקלה.
67:1.4 קיימות דרכים רבות לבחון את החטא, ואולם, מנקודת מבט פילוסופית של היקום, החטא הינו גישתהּ של אישיוּת אשר מתנגדת ביודעין לַמציאוּת הקוסמית. ניתן להחשיב שגיאה כתפישה שגויה או מעוותת של המציאות. הרוע הינו הכרה חלקית של מציאויות היקום, או הסתגלות לקויה אליהן. ואולם החטא הינו ההתנגדות המכוונת למציאות האלוהית – בחירה מודעת להתנגד לקִדמה רוחנית – בעוד שהעוול כרוך בהתרסה מופגנת ומתמדת כלפי מציאות מוכרת, והוא מסמל מידה של התפרקות האישיות אשר גובלת באי-שפיות קוסמית.
67:1.5 שגיאה מרמזת על היעדר חריפות אינטלקטואלית; הרוע, על חוסר בחוכמה; החטא, על עוני רוחני שפל; ואולם עוול מעיד על דעיכת שליטת האישיות.
67:1.6 וכאשר החטא נבחר פעמים רבות, וכאשר הוא חוזר ונשנה, הוא עלול להפוך להרגל. המורגלים בחטא עלולים בקלות להפוך לבני עוולה, קרי להפוך למורדים בלב שלם כנגד היקום וכנגד כלל המציאויות האלוהיות אשר בו. בעוד שניתן למחול על כל צורות החטא, הננו מטילים ספק בכך שבן העוולה יצטער אי-פעם באמת ובתמים על מעשיו הבלתי-ראויים, או יזכה לקבל מחילה על חטאיו.
67:2.1 מעט לאחר הבדיקה של שטן, בשעה שממשלת הפלנטה עמדה לפני מימושם של דברים כבירים באורנטיה, כינס קאליגאסטיה – ביום חורף אחד של היבשות הצפוניות – מפגש ממושך עם עמיתו, דאליגאסטיה; ולאחר מפגש זה כינס האחרון את עשר המועצות של אורנטיה לכינוס שלא מן המניין. כינוס זה נפתח בהצהרה שהנסיך קאליגאסטיה עומד להכריז על עצמו כריבון המוחלט של אורנטיה ודרש שכל הקבוצות המנהליות יתפטרו ויפקידו בידי דאליגאסטיה, כנאמן, את כל תפקודיהן ואת סמכותן; וזאת בטרם תאורגן מחדש הממשלה הפלנטארית ותחולקנה מחדש, בהמשך לכך, כלל משרות הסמכות המנהליות האלה.
67:2.2 בהמשך להצגת הדרישה המדהימה הזו, טען וָאן – יושב הראש של מועצת התיאום העליונה – את טענתו המלומדת. המנהלן המכובד והמשפטן המוכשר הזה כינה את דרכו המוצעת של קאליגאסטיה כמעשה הגובל במרידה פלנטארית, והפציר בפני המכונסים להימנע מכל השתתפות בו עד אשר ניתן יהיה לערער עליו בפני לוציפר, ריבון המערכת של שטניה; כלל הסגל תמך בהצעה זו. ערר, כאמור, נשלח לירושם, ומייד הגיעו בחזרה משם ההוראות אשר הגדירו את קאליגאסטיה כריבון העליון של אורנטיה, ואשר ציוו על ציות מוחלט ללא-עוררין לכל פקודותיו. בתגובה למסר המדהים הזה נשא וואן הנאצל את נאומו הזכור בן שבע השעות, נאום שבו האשים באופן רשמי את דאליגאסטיה, קאליגאסטיה ולוציפר בביזוי הריבונות של היקום של נבאדון; כמו כן, הוא ערער בפני הגבוהים ביותר של עדנטיה בבקשה לקבל מהם תמיכה ואישור.
67:2.3 ובינתיים, נותקו מעגלי המערכת; אורנטיה הפכה למבודדת. כל קבוצות החיים השמימיים בפלנטה מצאו עצמן לפתע, וללא כל התרעה מוקדמת, מנותקות לחלוטין מכל עצה והכוונה חיצוניות.
67:2.4 דאליגאסטיה הכריז רשמית על קאליגאסטיה כעל "האל של אורנטיה ועליון על הכול"[3]. וכאשר ההכרזה הזו לעיניהם, התבהר הנושא; וכל קבוצה התכנסה אל תוך עצמה והחלה להתלבט בדיונים אשר נועדו, בסופו של דבר, לחרוץ את גורלה של כל אישיות על-אנושית בפלנטה.
67:2.5 השרפים, הכרובים והוויות שמימיות אחרות היו מעורבות בהחלטות של המאבק המר הזה, של קונפליקט החטא הארוך הזה. קבוצות על-אנושיות רבות אשר שהו באורנטיה במקרה בעת בידודה עוכבו כאן ונאלצו להחליט, בדומה לשרפים ולעמיתיהן, בין החטא לבין היושרה – בין דרכיו של לוציפר לבין רצונו של האב הבלתי-נראה.
67:2.6 המאבק הזה נמשך במשך יותר משבע שנים. הרשויות של עדנטיה לא היו מוכנות להתערב, והן לא עשו כן, עד אשר כלל האישיויות הנוגעות בדבר הגיעו להחלטה סופית. רק אז קיבלו וואן ורעיו הנאמנים זיכוי ושחרור מן החרדה הממושכת שלהם ומן המתח הבלתי-נסבל.
67:3.1 פרוץ המרידה בירושם, בירתה של שטניה, שודרה על-ידי מועצת מלכיצדק. ומייד נשלחו מלכיצדקים לעת חירום לירושם, וגבריאל התנדב לשמש כנציג הבן הבורא אשר על סמכותו נקרא תיגר. עם תשדורת זו על עובדת פרוץ המרד בשטניה, הוכנסה המערכת להסגר ובוּדדה מן המערכות האחיות שלה. ותהי "מלחמה בשמים," במטה של שטניה, וזו נפוצה לכל הפלנטות של המערכת המקומית[4].
67:3.2 באורנטיה, ארבעים מחברי הסגל הגשמי של חבורת המאה (לרבות וואן) סירבו להצטרף להתקוממות. רבים מן העוזרים האנושיים של הסגל (המותאמים והאחרים) הגנו אף הם באומץ ובאצילות על מיכאל ועל ממשל היקום שלו. אובדן איום של אישיויות חל בקרב השרפים והכרובים. כמעט מחצית מן השרפיות המנהלות ומשרפיות המעבר אשר הוקצו לפלנטה חַברו למנהיגתן ולדאליגאסטיה בתמיכה בטענותיו של לוציפר. ארבעים-אלף ומאה-ותשעה-עשר מבין היצורים האמצעיוניים הראשיים נתנו יד לקאליגאסטיה, ואולם יתר ההוויות האלה שמרו על נאמנותן.
67:3.3 הנסיך הבוגדני קיבץ את היצורים האמצעיוניים הבלתי-נאמנים, וכן קבוצות אחרות של אישיויות מורדות, וארגן אותם על-מנת לבצע את זממו; זאת בעוד שוואן קיבץ את האמצעיונים הנאמנים, וכן קבוצות נאמנות אחרות, והחל במלחמת ההצלה הכבירה של הסגל הפלנטארי ושל אישיויות שמימיות אחרות אשר ננטשו בפלנטה.
67:3.4 במהלך תקופות המאבק האלה, התגוררו הנאמנים ביישוב אשר אינו מוקף חומה ולו הגנה מועטה, המצוי מספר קילומטרים ממזרח לדאלאמטיה; ואולם, מגוריהם נשמרו יומם ולילה בידי היצורים האמצעיוניים הנאמנים והערניים, אשר לעולם עומדים על משמרתם, ועץ החיים יקר-המציאות נמצא ברשותם.
67:3.5 עם פרוץ המרד, תפשו כרובים ושרפים נאמנוֹת, בסיוע שלושה אמצעיונים נאמנים, חזקה על עץ החיים והתירו רק לארבעים חברי הסגל הנאמנים ולבני התמותה המותאמים הנלווים אליהם לחלוק בפירותיו ובעליו של צמח האנרגיה הזה. היו בנמצא חמישים-ושישה מתוך עמיתי הסגל המותאמים האנדונים הללו, כאשר שישה-עשר עוזרים אנדונים של חברי סגל בלתי-נאמנים סירבו להצטרף למרידה לצד הממונים עליהם.
67:3.6 במהלך שבע שנים מכריעות אלה של מרידת קאליגאסטיה, הקדיש וואן את כל כולו לעבודת הסעד של צבאו הנאמן הזה של בני-אדם, אמצעיוניים ומלאכיות. הבוננוּת הרוחנית והאיתנוּת המוסרית אשר אפשרו לוואן לקיים נאמנות כה בלתי-ניתנת לערעור לממשל היקום הייתה פרי של מחשבה בהירה, היסק חכם, שיפוט לוגי, הנעה כנה, תכלית נטולת אנוכיות, נאמנות אינטליגנטית, זיכרון התנסותי, אופי בעל-משמעת והקדשתה ללא-פקפוק של אישיותו לעשיית רצונו של האב אשר בפרדיס.
67:3.7 שבע שנות ההמתנה האלה היוו פרק זמן לבחינת הלב ולהטלת משמעת על הנשמה. משברים מעין אלו בענייני היקום מדגימים את ההשפעה הכבירה שיש לַדעת כגורם בְּבחירה רוחנית. החינוך, האימון והניסיון מהווים גורמים בקבלתן של רוב ההחלטות החיוניות של כלל היצורים האבולוציוניים המוסריים. ואולם, בהחלט אפשרי הדבר בעבור הרוח השוכנת ליצור קשר ישיר עם יכולת ההכרעה וההחלטה של האישיות האנושית, וזאת על-מנת להעצים את רצון היצור המוקדש במלואו לביצוע פעולות מדהימות של נאמנות מתוך דבקות בדרכו וברצונו של האב בפרדיס. וזהו בדיוק הדבר אשר אירע בחוויה של אָמָאדוֹן, עוזרו האנושי המותאם של וואן.
67:3.8 אמאדון הינו הגיבור האנושי הבולט של מרידת לוציפר. צאצא זכר זה של אנדון ופונטה היה אחד מן המאה אשר תרמו פלסמת חיים לסגל הנסיך, ולמן אותו מאורע הוא נותר צמוד אל וואן כעמיתו וכעוזרו האנושי. אמאדון בחר לעמוד לצד מנהיגו לכל אורך המאבק הממושך והמתיש. והיה זה מעורר השראה לצפות בבן זה של הגזעים האבולוציוניים עומד איתן אל מול הכחש של דאליגאסטיה; זאת בעוד שלאורך שבע שנות המאבק הוא ועמיתיו הנאמנים התנגדו בעוז רוח בלתי-נכנע לכל תורת רמייה של קאליגאסטיה המבריק.
67:3.9 קאליגאסטיה, אשר ניחן במקסימום אינטליגנציה ובניסיון עצום בענייני היקום, סטה מדרך הישר – אימץ את החטא. אמאדון, עם מינימום של אינטליגנציה וללא כל ניסיון בענייני היקום, נותר איתן בשירות היקום ובנאמנותו לעמיתו. וואן עשה שימוש בדעת וברוח מתוך שילוב נפלא ויעיל של נחישות אינטלקטואלית ושל בוננות רוחנית, ובכך השיג רמת הגשמה התנסותית של האישיות מן הסדר הגבוה ביותר האפשרי. כאשר הדעת והרוח מאוחדות לחלוטין, הן מהוות פוטנציאל ליצירתם של ערכים על-אנושיים, ואפילו של מציאויות מורונטיות.
67:3.10 אין סיום לסיפור על אודות המאורעות המרטיטים של אותם ימים טראגיים. אך לבסוף נלקחה ההחלטה הסופית של האישיות האחרונה, ואז, ורק אז, הגיע גבוה ביותר מעדנטיה עם המלכיצדקים של החירום ותפש את רסן השלטון באורנטיה. רישומי השלטון הפנורמיים של קאליגאסטיה בירושם נמחקו, והחלה תקופת המבחן של שיקום הפלנטה.
67:4.1 כאשר נספרו לבסוף הקולות, נמצא כי חברי הסגל הגשמי של הנסיך התחלקו כדלקמן: וואן נותר נאמן, ועמו כלל בית הדין של התיאום. אָנְג ושלושה חברים במועצת המזון שרדו. כלל הוועד המנהל לנושא גידול בעלי-חיים נסחף אל תוך המרד, וכך גם כלל היועצים בנושא השליטה בבעלי החיים. ניצלו פָאד, יחד עם חמישה חברים בפקולטה החינוכית. נוֹד, יחד עם כלל הוועדה לתעשייה ולמסחר, חבר לקאליגאסטיה. הָאפּ וכלל המכללה לדת ההתגלות נותרו נאמנים לצד וואן וחבורתו הנאצלת. לוּט וכלל מועצת הבריאות, אבדו. המועצה לאמנות ולמדע נותרה נאמנה בשלמותה, ואילו תוּת והוועדה לממשל שבטי סטתה כולה מדרך הישר. וכך, ניצלו ארבעים מתוך המאה אשר הועברו לאחר מכן לירושם, משם המשיכו במסעם לפרדיס.
67:4.2 שישים החברים בסגל הפלנטארי אשר מרדו בחרו בנוֹד כמנהיגם. הם שרתו בלב שלם את הנסיך המורד, ואולם גילו עד מהרה כי נשללה מהם ההזנה של מעגלי החיים של המערכת. הם התוודעו לעובדה שהורדו בדרגה למעמד של הוויות בנות-תמותה. הם אכן היו על-אנושיים, אך, בה בעת, גם חומריים ובני-תמותה. במאמץ להרבות את מספרם, ציווה מיד דאליגאסטיה להתחיל ברבייה מינית, תוך שהוא יודע אל-נכון שהשישים המקוריים וארבעים-וארבעה עמיתיהם האנדוניים המותאמים נידונו להיכחד על-ידי המוות במוקדם או במאוחר. לאחר נפילתה של דאלאמטיה, היגר הסגל הבלתי-נאמן צפונה ומזרחה. מזה זמן רב ידועים צאצאיהם בשם נודיטים, ומשכנם הינו בשם "ארץ נוֹד"[5].
67:4.3 נוכחות אנשי-העל ונשות-העל יוצאי-הדופן הללו, אשר ננטשו בשל המרד והחלו להזדווג עם בני ובנות הארץ, היוותה בקלות את המקור לאותם סיפורים מסורתיים על אודות אלים היורדים מטה להזדווג עם בני-תמותה. וכך נולדו אלף ואחת האגדות המיתיות מטבען, אך אשר התבססו על העובדות של ימי בתר-המרד, ואשר לאחר מכן מצאו את מקומן בסיפורי העם ובמסורות של העמים השונים שאבותיהם הקדמונים השתתפו במגעים אלו עם הנודיטים ועם צאצאיהם.
67:4.4 אנשי הסגל המורדים, אשר נמנעה מהם ההזנה הרוחנית, מתו לבסוף מוות טבעי. והרבה מעבודת האלילים המאוחרת יותר של הגזעים האנושיים נבעה מן התשוקה להנציח את זיכרון ההוויות המכובדות ביותר האלה של ימי קאליגאסטיה.
67:4.5 כאשר הגיע סגל המאה לאורנטיה, הם נותקו באופן זמני ממכוונני המחשבה שלהם. מייד עם הגעתם של הנאמנים המלכיצדקים הוחזרו כל האישיויות הנאמנות (למעט וואן) לירושם, ואוחדו-מחדש עם המכווננים אשר המתינו להם. איננו יודעים אל-נכון את גורלם של שישים חברי הסגל המורדים; המכווננים של אלו עדיין ממתינים בירושם. נושאים אלו יוותרו ללא ספק כמות שהם, עד אשר תישפט סופית מרידתו של לוציפר ויוכרע גורל כל משתתפיה.
67:4.6 להוויות כדוגמת מלאכיות ואמצעיונים היה מאוד קשה לתפוש כיצד שליטים אמינים ומבריקים כקאליגאסטיה וכדאליגאסטיה יכולים לסטות מדרך הישר – לחטוא באופן בוגדני. אותן הוויות אשר נפלו לחטא – ולא בחרו באופן מכוון או מתוכנן מראש להצטרף למרד – הולכו שולל בידי הממונים עליהם, רומו על-ידי המנהיגים אשר בהם הם נתנו את אמונם. באותה מידה היה זה קל לזכות בתמיכת בני התמותה האבולוציוניים בעלי הדעת הפרימיטיבית.
67:4.7 הרוב המוחלט של ההוויות האנושיות והעל-אנושיות אשר נפלו קורבן למרידתו של לוציפר בירושם ובמגוון הפלנטות אשר הלכו שולל, התחרטו זה מכבר בלב שלם על טיפשותן; והננו מאמינים באמת ובתמים כי כל אלו אשר התחרטו בכנות ישוקמו ויוחזרו באופן כלשהו לשירות ביקום בתחום כזה או אחר; זאת, לכשעתיקי היומין ישלימו באופן סופי את השיפוט הנוגע לענייני המרידה בשטניה, שיפוט אשר החל אך לפני זמן קצר.
67:5.1 בדאלאמטיה ובסביבתה שרר בלבול גדול במשך כמעט חמישים שנה לאחר פרוץ המרד. נעשה ניסיון לארגן מחדש את העולם כולו באופן קיצוני ושלם; המהפכה החליפה את האבולוציה כַּמדיניות לקידום תרבותי ולשיפור גזעי. בקרב הנעלים ובקרב אלו אשר אומנו באופן חלקי ושהו בדאלאמטיה ובסביבתה הופיע שיפור פתאומי במעמד התרבותי, ואולם, כאשר נוסו השיטות החדשות והקיצוניות האלה על העמים הסובבים, התוצאה המיידית הייתה בלבול בל-יתואר ומהומה גזעית. האנשים הפרימיטיביים המפותחים-למחצה של אותם ימים תרגמו מהר מאוד את החופש להפקרות.
67:5.2 זמן קצר ביותר לאחר המרידה, עסק כלל סגל ההסתה במגננה אנרגטית של העיר כנגד המון של פראיים-למחצה אשר כיתרו את חומותיה כתוצאה של דוקטרינות החופש אשר לימדום בטרם עת. ושנים בטרם נפלו המטות היפהפיים תחת נחשולי הדרום, כבר פשטו השבטים אשר בעורף דאלאמטיה – אלו אשר הולכו שולל והונחו שלא כראוי – ותקפו בשטף פראי-למחצה את העיר הנהדרת, בעודם הודפים את סגל ההסתה ואת עמיתיהם צפונה.
67:5.3 תכניתו של קאליגאסטיה לבנות מחדש באופן מיידי את החברה האנושית בהתאם לרעיונותיו על אודות החופש של היחיד ועל אודות חירויות הקבוצה, נכשלה כישלון חרוץ ומהיר, ופחות או יותר שלם. החברה שקעה במהרה לרמה הביולוגית הישנה שלה, והמאבק קדימה החל מחדש ממקום מתקדם אך במעט מזה שבו היה בתחילת שלטונו של קאליגאסטיה; ומהומה זו הותירה את העולם בבלבול הגרוע ביותר.
67:5.4 מאה-שישים-ושתיים שנים לאחר המרד, שטף נחשול את דאלאמטיה, והמטה הפלנטארי שקע אל מתחת למי הים; ואדמה זו לא שבה להגיח עד אשר נמחקו כמעט כל שרידי התרבות הנאצלת של אותם ימים מפוארים.
67:5.5 כאשר שטפו המים את בירתו הראשונה של העולם, שכנו בה רק הטיפוסים הנמוכים ביותר של גזעי הסאנגיק של אורנטיה, בוגדים אשר הפכו זה מכבר את מקדשו של האב לבית פולחן המוקדש לאל נוֹג, אל הכזב של האור והאש.
67:6.1 חסידיו של וואן נסוגו בשלב מוקדם לרמות של מערב הודו, שם נחסכו מהם המתקפות של הגזעים המבולבלים של האזורים נמוכים, וממקום מנוחתם זה הם תכננו את שיקום העולם, ממש כמו הבָּאדוֹנִיטִים הקודמים להם, אשר עמלו בעבר וללא ידיעתם למען רווחתה של האנושות, מעט בטרם תקופת הולדת גזעי הסאנגיק.
67:6.2 בטרם הגעתם של הנאמנים המלכיצדקים, מסר וואן את ניהול ענייני האנושות לידי עשר וועדות בנות ארבעה חברים כל אחת, קבוצות זהות לאלה של משטר הנסיך. נשא החיים השוכן הבכיר תפס את עמדת ההנהגה הזמנית של מועצה זו בת ארבעים החברים, אשר פעלה לכל אורך שבע שנות ההמתנה. קבוצות דומות של אֲמָאדוֹנִיִים קיבלו לידיהן את האַחְרָיוּיוֹת האלה לאחר ששלושים-ותשעה חברי הסגל הנאמנים שבו לירושם.
67:6.3 האָמָאדוֹנִיִיםהללו נולדו מתוך קבוצת 144 האנדוניים הנאמנים שאליהם השתייך אֲמָאדוֹן, ואשר לימים נקראו על שמו. קבוצה זו כללה שלושים-ותשעה גברים ומאה-וחמש נשים. חמישים-ושש מאלו היו בעלי מעמד אלמוֹתי, וכולם (למעט אמאדון עצמו) הועתקו ביחד עם חברי הסגל הנאמנים. תחת הנהגתם של וואן ושל אמאדון, המשיכה שארית השבט הנאצל הזה לשהות על-פני כדור הארץ עד לסוף ימי חייהם כבני-תמותה. הם היו כשׂאור אשר המשיך והתרבה, והמשיך לספק לעולם מנהיגות במהלך העידנים הארוכים של החשיכה של בתר-המרד.
67:6.4 וואן הושאר באורנטיה עד לימיו של אדם, ונותר כמנהיג המוכתר של כל האישיויות העל-אנושיות אשר פועלות בפלנטה. במשך מעל למאה-וחמישים אלף שנה קוימו וואן ואמאדון באמצעות טכניקת עץ החיים, בשילוב סעד החיים הייחודי של המלכיצדקים.
67:6.5 ענייניה של אורנטיה נוהלו במשך זמן ממושך על-ידי מועצה פלנטארית של נאמנים; מועצה בת שנים-עשר מלכיצדקים אשר אושרה בצוו שליט הקונסטלציה העליון, האב הגבוה ביותר של נורלטיאדק. בסמוך לנאמנים המלכיצדקים פעלה מועצה מייעצת אשר כללה את הבאים: אחד מעוזריו הנאמנים של הנסיך הכושל, שני נשאי החיים השוכנים, בן ששולש המצוי באימון חניכה, בן מורה מתנדב, כוכבת ערב זוהרת מאוואלון (מעת לעת), מפקדת השרפים והכרובים, יועצים משתי פלנטות שכנות, המנהל הכללי של החיים המלאכיים הכפיפים, וכן וואן, המפקד העליון של היצורים האמצעיונים. וכך נשלטה ונוהלה אורנטיה עד להגעתו של אדם. אין זה מוזר, אם כן, שוואן האמיץ והנאמן זכה למקום במועצת הנאמנים הפלנטארית, זו אשר ניהלה את ענייניה של אורנטיה במשך זמן כה ממושך.
67:6.6 שנים-עשר הנאמנים המלכיצדקים של אורנטיה פעלו בגבורה. הם שימרו את שאריות הציוויליזציה, ומדיניותם בפלנטה הוצאה אל הפועל בנאמנות בידי וואן. בחלוף אלף שנים למן המרד, היו לו יותר משלוש-מאות-וחמישים קבוצות מתקדמות אשר היו פזורות ברחבי העולם. מאחזי הציוויליזציה הללו כללו בעיקר את צאצאיהם של האנדוניים הנאמנים, אשר התמזגו קלות עם גזעי הסאנגיק, ובייחוד עם האדם הכחול ועם הנודיטים.
67:6.7 על-אף העיכוב האיום אשר נגרם בשל המרידה, היו על-פני כדור הארץ זנים ביולוגיים רבים ומבטיחים. תחת פיקוחם של המלכיצדקים הנאמנים, המשיכו וואן ואמאדון את מלאכת קידום האבולוציה הטבעית של המין האנושי, והמשיכו לשאת קדימה את האבולוציה הפיזית של האדם עד אשר זו הגיעה להישג השיא שלה, אשר הצדיק את שליחתם לאורנטיה של בן ובת חומריים.
67:6.8 וואן ואמאדון נותרו בכדור הארץ עד זמן קצר לאחר הגעתם של אדם וחווה. מספר שנים לאחר מכן הם הועתקו לירושם, ושם התאחד וואן עם מכווננו אשר המתין לו. וואן משרת כעת את אורנטיה בעודו ממתין לפקודה להמשיך הלאה במסע הארוך-הארוך לעבר מושלמות פרדיס ואל הייעוד העלום של סגל הסופיונים של בני התמותה ההולך ומתקבץ.
67:6.9 ראוי לציין כי כאשר ערער וואן בפני הגבוהים ביותר של עדנטיה, לאחר שלוציפר עמד מאחורי קאליגאסטיה באורנטיה, שלחו אבות הקונסטלציה החלטה מיידית אשר גיבתה את וואן בכל טענותיו. פסק דין זה לא הצליח להגיע אליו משום שמעגלי התקשורת הפלנטאריים נותקו בשעה שהמסר היה בדרכו. רק לאחרונה התגלתה הפסיקה הזו, כשהיא שוכנת ברשותו של משדר אנרגיה, שם ננטשה מאז בידודה של אורנטיה. ללא תגלית זו, אשר נעשתה בשל חקירותיהם של האמצעיונים של אורנטיה, היה ממתין שיחרורהּ של הודעה זו עד להשבת אורנטיה אל מעגלי הקונסטלציה. ותאונה-לכאורה זו בתקשורת הבין-פלנטארית התאפשרה בשל העובדה שמשדרי אנרגיה יכולים לקלוט ולשדר מידע, אך אינם יכולים לאתחל תקשורת.
67:6.10 המעמד הטכני של וואן ברשומות המשפטיות של שטניה לא יוּשב סופית בפועל עד אשר החלטה זו של אבות עדנטיה נרשמה בירושם.
67:7.1 ההשלכות האישיות (הצֶנְטְרִיפֵּטִיות) של הדחייה הרצונית והמתמדת של היצור את האור הינן בלתי-נמנעות ויחידניות כאחד, ונוגעות אך רק לאלוהויות ולאותו יצור אישי. פרי עוול שכזה, המשמיד את הנשמה, הינו הקרע הפנימי של היצור הרצוני בן העוולה.
67:7.2 לא כן הדבר באשר להשלכות החיצוניות של החטא: ההשלכות הבלתי-אישיות (הצנטריפוגליות) של אימוץ החטא הינן הן בלתי-נמנעות והן קיבוציות, זאת בהיותן נוגעות לכל יצור אשר פועל בטווח ההשפעה של אירועים מעין אלו.
67:7.3 בחלוף חמישים אלף שנה למן התמוטטותה של ממשלת הפלנטה, היו ענייניה של הארץ כה בלתי-מאורגנים וכה מפגרים, עד כי המין האנושי התקדם אך מעט מאוד מעבר למעמד האבולוציוני הכללי שבו היה נתון עם הגעתו של קאליגאסטיה, שלוש-מאות-וחמישים אלף שנה קודם לכן. במובנים מסוימים חלה התקדמות; בכיוונים אחרים אירעה נסיגה משמעותית.
67:7.4 החטא לעולם איננו בעל השפעה מקומית בלבד. המגזרים המנהליים של היקומים הינם בחזקת אורגניזם; הצרה של אישיות אחת חייבת להיות, במידה מסוימת, מנת חלקן של כולן. החטא, בהיותו גישתה של האישיות כלפי המציאוּת, נידון להציג את פירותיו הבאושים מטבעם בכל אחת מרמות הערכים ביקום אשר נוגעות לו. ואולם, ההשלכות המלאות של חשיבה שגויה, של נקיטת פעולת מרושעת, או של תכנון מתוך חטא, נחווֹת אך ורק במישור הפעולה בפועל. הפרת חוק של היקום עלולה להיות קטלנית במישור הפיזי, אך בעלת מעורבות לא חמורה בעבור הדעת, ונטולת פגיעה בהתנסות הרוחנית. לחטא השלכות קטלניות בנוגע להישרדות האישיות רק כאשר הוא הינו גישתה של ההוויה בכללותה, קרי, כאשר הוא מהווה את בחירתה של הדעת ואת רצונה של הנשמה.
67:7.5 לרוע ולחטא השלכות בתחומי החומר והחברה, והם עלולים אפילו לעכב לעיתים את ההתקדמות הרוחנית ברמות מסוימות של המציאות ביקום; אך לעולם לא יוכל חטאו של האחד לשלול מן האחר את הגשמתה של הזכות האלוהית להישרדות האישיות. ההישרדות הנצחית עלולה להיפגע אך ורק על-ידי החלטות הדעת ובחירת הנשמה של היחיד עצמו.
67:7.6 החטא באורנטיה תרם אך במעט לעיכובה של האבולוציה הביולוגית, ואולם הוא פעל על-מנת למנוע מן הגזעים בני התמותה את מלוא התועלת של המורשת האדמית. החטא מעכב באופן כביר את ההתפתחות האינטלקטואלית, את הצמיחה המוסרית, את הקִדמה החברתית ואת ההישג הרוחני ההמוני. ואולם, הוא לא מונע את ההישג הרוחני הגבוה ביותר של כל יחיד אשר בוחר לדעת את האל ועושה את רצונו האלוהי מתוך כנות.
67:7.7 קאליגאסטיה מרד, אדם וחווה אכן נכשלו, ואולם, אף בן-תמותה אשר נולד באורנטיה לאחר מכן לא סבל בהתנסותו הרוחנית האישית בשל המשגים הקשים הללו. כל בן-אנוש אשר נולד באורנטיה מאז המרד של קאליגאסטיה נענש באופן כלשהו ותלוי-זמן, ואולם רווחתן העתידית של נשמות שכאלה מעולם לא נפגעה כהוא זה בהיבט הנצח. אף אדם לא נדרש לסבול חסך רוחני חיוני בשל חטאו של אחר. החטא הינו אישי לחלוטין, ככל שהוא נוגע לאשמה מוסרית או להשלכות רוחניות, על-אף השלכותיו מרחיקות הלכת בתחומים המנהלתיים, האינטלקטואליים והחברתיים.
67:7.8 בעוד שאיננו יכולים לתפוש את החכמה המאפשרת קטסטרופות מעין אלה, ביכולתנו להבחין תמיד בתוצאות המועילות של ההפרעות המקומיות, בשעה שאלה משתקפות החוצה אל עבר היקום באופן כללי.
67:8.1 הוויות אמיצות רבות עמדו אל מול מרידתו של לוציפר בעולמות השונים של שטניה; ואולם הרשומות בסאלווינגטון מתארות את אמאדון כשחקן יוצא הדופן של המערכת כולה; וזאת בשל האופן הנפלא שבו דחה את מבול ההסתה ודבָק איתנוֹת בוואן – ויחדיו הם עמדו ללא-חת בנאמנותם לעליונותם של האב הבלתי-נראה ושל בנו מיכאל.
67:8.2 בזמן המאורעות החשובים הללו הוצבתי אנוכי בעדנטיה, ועדיין הנני מודע לרטט אשר אחז בי בשעה שעקבתי אחרי התשדורות של סאלווינגטון, אשר סיפרו, מדי יום ביומו, על אודות הנחישות הבל-תיאמן, על הדבקות העילאית ועל הנאמנות המעודנת של זה אשר היה לפנים פרא-למחצה, ואשר הגיח מן הזן הניסיוני המקורי של הגזע האנדוני.
67:8.3 מעדנטיה ומעלה, דרך סאלווינגטון ואף עד לאוורסה, במשך שבע שנים ארוכות, תמיד הייתה שאלתם הראשונה של כל צורות החיים השמימיות הכפיפות בעניין המרידה בשטניה: "ומה בנוגע לאמאדון מאורנטיה, האם הוא עדיין עומד איתן?"
67:8.4 ואף אילוּ הכשילה המרידה של לוציפר את המערכת המקומית ואת עולמותיה הכושלים, ואף אילוּ האובדן של בן זה ושל עמיתיו, אשר הולכו שולל, פגע באופן זמני בהתקדמות הקונסטלציה של נורלטיאדק, כי אז שיקלו את האפקט מרחיק הלכת של ההצגה מעוררת ההשראה של ילד טבע יחיד זה ושל החבורה הנחושה בת 143 חבריו אשר עמדו איתן בעבור המושגים הגבוהים יותר של ניהול היקום מול לחץ נגדי עצום אשר הופעל על-ידי ממוניהם הבלתי-נאמנים. והרשוני להבטיחכם נאמנה, כי דבר זה כבר גרם ליותר טוב ביקום של נבאדון וביקום-העל של אורוונטון מאשר יוכל סך הרוע והצער אשר גרמה מרידת לוציפר להשתוות לו לעולם.
67:8.5 וכל זאת איננו אלא הדגמה עילאית בהדרה ונוגעת ללב ביופייה של התבונה הטמונה בתכניתו האוניברסאלית של האב לגיוס סגל הסופיונות של בני התמותה בפרדיס, ולכך שקבוצת המשרתים המסתוריים האדירה הזו של העתיד מגויסת ברובה מתוך החֵמר המצוי של בני התמותה אשר התקדמו בהרקעה – בני-תמותה ממש כאמאדון האיתן.
67:8.6 [הוצג על-ידי מלכיצדק מנבאדון.]