1 ויבא אל־דרבי ואל־לוסטרא והנה תלמיד אחד שם ושמו טימותיוס והוא בן־אשה יהודית מאמינה ואביו יוני׃
2 ויהי־לו שם טוב בקרב האחים אשר בלוסתרא ובאיקניון׃
3 בו בחר פולוס לצאת אתו ויקח וימל אתו למען היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את־אביו כי יוני הוא׃
4 ויעברו בערים וימסרו לשמר את־החקים אשר גזרו השליחים והזקנים בירושלים׃
5 והקהילות התחזקו באמונה ותרבינה מיום אל־יום׃
6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את־הדבר באסיא׃
7 וכבאם אל־מוסיא הואילו ללכת אל־ביתוניא ולא־הניח להם רוח ישוע׃
8 ויחלפו את־מוסיא וירדו אל־טרואס׃
9 וחזון נראה אל־פולוס בלילה והנה־איש מקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל־מקדוניא ועזרנו׃
10 וכראתו את־החזון ונבקש ללכת אל־מקדוניא כי ידענו כי האלהים קרא לנו ללכת שמה לבשר אתם הבשורה׃
11 ונצא מן־טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל־סמותרקיא וממחרת אל־נפוליס׃
12 ומשם אל־פילפי היא הראשנה לערי הפלך של־מקדוניא וקלוניא היתה ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃
13 וביום השבת יצאנו אל־מחוץ לעיר אל־יד הנהר אשר־שם מקום תפילה כמנהגם ונשב ונדבר אל־הנשים הנקהלות שמה׃
14 ואשה יראת אלהים ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את־לבה להקשיב אל־דברי פולוס׃
15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם־נאמנת לאדון אנכי בעיניכם באו־נא אל־ביתי ושבו־בו ותפצר בנו׃
16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע־בנו שפחה בעלת אוב והיא עשתה הון־רב לאדניה בקסמיה׃
17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון והם מורים אתנו דרך הישועה׃ [1]
18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל־הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃
19 ויראו אדניה כי אבדה תוחלת בצעם ויתפשו את־פולוס ואת־סילא ויסחבום אל־הרחוב לפני זקני העיר׃
20 ויביאום אל־השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את־עירנו והם יהודים׃
21 ומודיעים חקות אשר לא־נאוה לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃
22 ויקם גם־העם עליהם והשרים קרעו את־בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃
23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה ויתנום במשמר ויצוו את־שומר האסורים לשמרם היטב׃
24 והוא כאשר צוה כן עשה ויניחם בחדר המשמר הפנימי וישם את־רגליהם בסד׃
25 ויהי כחצות הלילה ופולוס וסילא מתפללים ומזמרים לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃
26 והנה רעש גדול פתאם ויזעו מוסדות בית הכלא ותפתחנה כל־הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃
27 ושומר האסורים נעור משנתו וירא והנה דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד עצמו כי־אמר ברחו האסורים׃
28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל־תעש לך רעה כי־הנה אנחנו כלנו׃
29 וישאל נרות וידלג החדרה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃
30 ויוציאם ויאמר אדני מה אעשה ואושע׃ [2]
31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃ [3]
32 ויגידו־לו את־דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃
33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את־חבורתיהם ויטבל הוא וכל־אשר־לו׃
34 ויעלם אל־ביתו ויערך שלחן לפניהם ויגל עם־כל־ביתו כי מאמין היה באלהים׃
35 ובהית הבקר שלחו השרים את־השוטרים לאמר שלח את־האנשים ההם׃
36 ויגד שמר האסורים לפולוס את־הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃
37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל־העם בלא־דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה בסתר יגרשונו אל־נא כי אם־יבאו המה ויוציאונו׃ [4]
38 ויגידו השטרים לשרים את־הדברים האלה ויהי כשמעם כי־רומיים הם וייראו׃
39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן־העיר׃
40 ויצאו מן־המשמר ויבאו אל־בית לודיא ויראו את־האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃