1 ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת למקדוניא׃
2 ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל־ארץ יון׃
3 וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל־סוריא ויארבו־לו היהודים ויועץ לשוב דרך מקדוניא׃
4 וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס (בן־פורוס) הברואי ומן־התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן־אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃ [1]
5 והם הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃
6 ואנחנו יצאנו מן־פילפי אחרי ימי חג־המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל־טרואס ונשב שם שבעת ימים׃
7 ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי־אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד־חצות הלילה׃
8 ונרות רבים דלקים בעליה אשר נאספנו שם׃
9 ובחור אחד אבטוכוס שמו ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את־אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו והוא מת׃
10 וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל־תבהלו כי נשמתו בו׃
11 ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד־אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃
12 והם הביאו את־הנער חי וינחמו עד־מאד׃
13 ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה לקחת־שם אתנו את־פולוס כי־כן צוה והוא אמר ללכת שמה ברגליו׃
14 ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל־מיטוליני׃
15 ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל־מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל־מיליטוס׃
16 כי־פולוס אמר לעבר מעל־פני אפסוס לבלתי הצטרך להתמהמה באסיא כי אץ אולי יוכל לבוא לחג השבועות ירושלים׃
17 וממיליטוס שלח אל־אפסוס ויקרא את־זקני הקהילה׃
18 ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם את אשר הייתי עמכם בכל־עת למן־היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃
19 אשר עבדתי את־האדון בענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃
20 ולא־כחדתי מכם כל־דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל־בית ובית׃
21 ואזהר היהודים והיונים על־התשובה לאלהים ועל האמונה באדנינו ישוע המשיח׃
22 ועתה הנני הלך ירושלים ואני אסיר הרוח ולא אדע מה־יקרני שם׃
23 אפס כי־רוח הקדש מעיד בכל־עיר ועיר לאמר כי־מוסרות וצרות נכונו לי׃
24 ואנכי לא אחוש לאחת מהנה וגם־נפשי לא יקרה בעיני מכלות בשמחה את־מרוצתי ואת־השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על־בשורת חסד אלהים׃ [2]
25 ועתה הנה אנכי ידע כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את־מלכות יהוה כי לא־תוסיפו עוד ראות פני׃
26 על־כן מעיד אני בכם היום הזה כי־נקי אנכי מדמי כלכם׃
27 כי לא כחדתי מהגיד לכם את־עצת האלהים כלה׃
28 לכן שמרו את־נפשותיכם ואת־כל־העדר אשר בו הקים אתכם רוח הקדש לפקידים לרעות את־עדת האדון אשר קנה־לו בדמו שלו׃ [3]
29 כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא־יחוסו על־העדר׃
30 וגם־מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את־התלמידים׃
31 על־כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על־לב כל־אחד מכם בדמעה׃
32 ועתה אחי אעזבכם לאלהים ולדבר חסדו אשר־לו העז לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל־המקדשים׃ [4]
33 לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃
34 ואתם ידעתם כי־ידי אלה עשו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃
35 ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל לתמך בעמל ידינו את־החלשים ולזכר את־דברי האדון ישוע כי־הוא אמר טוב אשר־תתן משתקח׃ [5]
36 ואחרי דברו את־הדברים האלה כרע על־ברכיו ויתפלל עם־כלם׃
37 ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על־צוארי פולוס וינשקו לו׃ [6]
38 וביותר התעצבו על־הדבר אשר דבר כי לא־יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל־האניה׃