1 ויאמר יהוה אל־משׁה ואל־אהרן בארץ מצרים לאמר׃ [1]
2 החדשׁ הזה לכם ראשׁ חדשׁים ראשׁון הוא לכם לחדשׁי השׁנה׃
3 דברו אל־כל־עדת ישׂראל לאמר בעשׂר לחדשׁ הזה ויקחו להם אישׁ שׂה לבית־אבת שׂה לבית׃ [2]
4 ואם־ימעט הבית מהיות משׂה ולקח הוא ושׁכנו הקרב אל־ביתו במכסת נפשׁת אישׁ לפי אכלו תכסו על־השׂה׃
5 שׂה תמים זכר בן־שׁנה יהיה לכם מן־הכבשׂים ומן־העזים תקחו׃ [3]
6 והיה לכם למשׁמרת עד ארבעה עשׂר יום לחדשׁ הזה ושׁחטו אתו כל קהל עדת־ישׂראל בין הערבים׃ [4]
7 ולקחו מן־הדם ונתנו על־שׁתי המזוזת ועל־המשׁקוף על הבתים אשׁר־יאכלו אתו בהם׃ [5]
8 ואכלו את־הבשׂר בלילה הזה צלי־אשׁ ומצות על־מררים יאכלהו׃ [6]
9 אל־תאכלו ממנו נא ובשׁל מבשׁל במים כי אם־צלי־אשׁ ראשׁו על־כרעיו ועל־קרבו׃
10 ולא־תותירו ממנו עד־בקר והנתר ממנו עד־בקר באשׁ תשׂרפו׃
11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃
12 ועברתי בארץ־מצרים בלילה הזה והכיתי כל־בכור בארץ מצרים מאדם ועד־בהמה ובכל־אלהי מצרים אעשׂה שׁפטים אני יהוה׃
13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשׁר אתם שׁם וראיתי את־הדם ופסחתי עלכם ולא־יהיה בכם נגף למשׁחית בהכתי בארץ מצרים׃
14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃
15 שׁבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשׁון תשׁביתו שׂאר מבתיכם כי כל־אכל חמץ ונכרתה הנפשׁ ההוא מישׂראל מיום הראשׁן עד־יום השׁבעי׃
16 וביום הראשׁון מקרא־קדשׁ וביום השׁביעי מקרא־קדשׁ יהיה לכם כל־מלאכה לא־יעשׂה בהם אך אשׁר יאכל לכל־נפשׁ הוא לבדו יעשׂה לכם׃ [7]
17 ושׁמרתם את־המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את־צבאותיכם מארץ מצרים ושׁמרתם את־היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃
18 בראשׁן בארבעה עשׂר יום לחדשׁ בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשׂרים לחדשׁ בערב׃
19 שׁבעת ימים שׂאר לא ימצא בבתיכם כי כל־אכל מחמצת ונכרתה הנפשׁ ההוא מעדת ישׂראל בגר ובאזרח הארץ׃
20 כל־מחמצת לא תאכלו בכל מושׁבתיכם תאכלו מצות׃
21 ויקרא משׁה לכל־זקני ישׂראל ויאמר אלהם משׁכו וקחו לכם צאן למשׁפחתיכם ושׁחטו הפסח׃
22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשׁר־בסף והגעתם אל־המשׁקוף ואל־שׁתי המזוזת מן־הדם אשׁר בסף ואתם לא תצאו אישׁ מפתח־ביתו עד־בקר׃
23 ועבר יהוה לנגף את־מצרים וראה את־הדם על־המשׁקוף ועל שׁתי המזוזת ופסח יהוה על־הפתח ולא יתן המשׁחית לבא אל־בתיכם לנגף׃
24 ושׁמרתם את־הדבר הזה לחק־לך ולבניך עד־עולם׃
25 והיה כי־תבאו אל־הארץ אשׁר יתן יהוה לכם כאשׁר דבר ושׁמרתם את־העבדה הזאת׃
26 והיה כי־יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃
27 ואמרתם זבח־פסח הוא ליהוה אשׁר פסח על־בתי בני־ישׂראל במצרים בנגפו את־מצרים ואת־בתינו הציל ויקד העם וישׁתחוו׃
28 וילכו ויעשׂו בני ישׂראל כאשׁר צוה יהוה את־משׁה ואהרן כן עשׂו׃
29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל־בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישׁב על־כסאו עד בכור השׁבי אשׁר בבית הבור וכל בכור בהמה׃
30 ויקם פרעה לילה הוא וכל־עבדיו וכל־מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי־אין בית אשׁר אין־שׁם מת׃
31 ויקרא למשׁה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם־אתם גם־בני ישׂראל ולכו עבדו את־יהוה כדברכם׃
32 גם־צאנכם גם־בקרכם קחו כאשׁר דברתם ולכו וברכתם גם־אתי׃
33 ותחזק מצרים על־העם למהר לשׁלחם מן־הארץ כי אמרו כלנו מתים׃
34 וישׂא העם את־בצקו טרם יחמץ משׁארתם צררת בשׂמלתם על־שׁכמם׃
35 ובני־ישׂראל עשׂו כדבר משׁה וישׁאלו ממצרים כלי־כסף וכלי זהב ושׂמלת׃
36 ויהוה נתן את־חן העם בעיני מצרים וישׁאלום וינצלו את־מצרים׃
37 ויסעו בני־ישׂראל מרעמסס סכתה כשׁשׁ־מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃
38 וגם־ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃
39 ויאפו את־הבצק אשׁר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי־גרשׁו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם־צדה לא־עשׂו להם׃
40 ומושׁב בני ישׂראל אשׁר ישׁבו במצרים שׁלשׁים שׁנה וארבע מאות שׁנה׃
41 ויהי מקץ שׁלשׁים שׁנה וארבע מאות שׁנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל־צבאות יהוה מארץ מצרים׃
42 ליל שׁמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא־הלילה הזה ליהוה שׁמרים לכל־בני ישׂראל לדרתם׃
43 ויאמר יהוה אל־משׁה ואהרן זאת חקת הפסח כל־בן־נכר לא־יאכל בו׃
44 וכל־עבד אישׁ מקנת־כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃
45 תושׁב ושׂכיר לא־יאכל־בו׃
46 בבית אחד יאכל לא־תוציא מן־הבית מן־הבשׂר חוצה ועצם לא תשׁברו־בו׃
47 כל־עדת ישׂראל יעשׂו אתו׃
48 וכי־יגור אתך גר ועשׂה פסח ליהוה המול לו כל־זכר ואז יקרב לעשׂתו והיה כאזרח הארץ וכל־ערל לא־יאכל בו׃
49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃
50 ויעשׂו כל־בני ישׂראל כאשׁר צוה יהוה את־משׁה ואת־אהרן כן עשׂו׃
51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את־בני ישׂראל מארץ מצרים על־צבאתם׃