1 וידבר יהוה אל־משׁה לאמר׃ [1]
2 קדשׁ־לי כל־בכור פטר כל־רחם בבני ישׂראל באדם ובבהמה לי הוא׃ [2] [3]
3 ויאמר משׁה אל־העם זכור את־היום הזה אשׁר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃
4 היום אתם יצאים בחדשׁ האביב׃
5 והיה כי־יביאך יהוה אל־ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשׁר נשׁבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבשׁ ועבדת את־העבדה הזאת בחדשׁ הזה׃
6 שׁבעת ימים תאכל מצת וביום השׁביעי חג ליהוה׃
7 מצות יאכל את שׁבעת הימים ולא־יראה לך חמץ ולא־יראה לך שׂאר בכל־גבלך׃
8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשׂה יהוה לי בצאתי ממצרים׃
9 והיה לך לאות על־ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃
10 ושׁמרת את־החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃
11 והיה כי־יבאך יהוה אל־ארץ הכנעני כאשׁר נשׁבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃
12 והעברת כל־פטר־רחם ליהוה וכל־פטר שׁגר בהמה אשׁר יהיה לך הזכרים ליהוה׃ [4]
13 וכל־פטר חמר תפדה בשׂה ואם־לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃
14 והיה כי־ישׁאלך בנך מחר לאמר מה־זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃
15 ויהי כי־הקשׁה פרעה לשׁלחנו ויהרג יהוה כל־בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד־בכור בהמה על־כן אני זבח ליהוה כל־פטר רחם הזכרים וכל־בכור בני אפדה׃ [5]
16 והיה לאות על־ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃
17 ויהי בשׁלח פרעה את־העם ולא־נחם אלהים דרך ארץ פלשׁתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן־ינחם העם בראתם מלחמה ושׁבו מצרימה׃
18 ויסב אלהים את־העם דרך המדבר ים־סוף וחמשׁים עלו בני־ישׂראל מארץ מצרים׃
19 ויקח משׁה את־עצמות יוסף עמו כי השׁבע השׁביע את־בני ישׂראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את־עצמתי מזה אתכם׃
20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃
21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אשׁ להאיר להם ללכת יומם ולילה׃ [6]
22 לא־ימישׁ עמוד הענן יומם ועמוד האשׁ לילה לפני העם׃