1 ויהי בשׁתי עשׂרה שׁנה בשׁני־עשׂר חדשׁ באחד לחדשׁ היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
2 בן־אדם שׂא קינה על־פרעה מלך־מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח־מים ברגליך ותרפס נהרותם׃
3 כה אמר אדני יהוה ופרשׂתי עליך את־רשׁתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃
4 ונטשׁתיך בארץ על־פני השׂדה אטילך והשׁכנתי עליך כל־עוף השׁמים והשׂבעתי ממך חית כל־הארץ׃
5 ונתתי את־בשׂרך על־ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃
6 והשׁקיתי ארץ צפתך מדמך אל־ההרים ואפקים ימלאון ממך׃
7 וכסיתי בכבותך שׁמים והקדרתי את־ככביהם שׁמשׁ בענן אכסנו וירח לא־יאיר אורו׃
8 כל־מאורי אור בשׁמים אקדירם עליך ונתתי חשׁך על־ארצך נאם אדני יהוה׃
9 והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שׁברך בגוים על־ארצות אשׁר לא־ידעתם׃
10 והשׁמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישׂערו עליך שׂער בעופפי חרבי על־פניהם וחרדו לרגעים אישׁ לנפשׁו ביום מפלתך׃
11 כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך־בבל תבואך׃
12 בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושׁדדו את־גאון מצרים ונשׁמד כל־המונה׃
13 והאבדתי את־כל־בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל־אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם׃
14 אז אשׁקיע מימיהם ונהרותם כשׁמן אוליך נאם אדני יהוה׃
15 בתתי את־ארץ מצרים שׁממה ונשׁמה ארץ ממלאה בהכותי את־כל־יושׁבי בה וידעו כי־אני יהוה׃
16 קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על־מצרים ועל־כל־המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃
17 ויהי בשׁתי עשׂרה שׁנה בחמשׁה עשׂר לחדשׁ היה דבר־יהוה אלי לאמר׃
18 בן־אדם נהה על־המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל־ארץ תחתיות את־יורדי בור׃
19 ממי נעמת רדה והשׁכבה את־ערלים׃
20 בתוך חללי־חרב יפלו חרב נתנה משׁכו אותה וכל־המוניה׃
21 ידברו־לו אלי גבורים מתוך שׁאול את־עזריו ירדו שׁכבו הערלים חללי־חרב׃
22 שׁם אשׁור וכל־קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב׃
23 אשׁר נתנו קברתיה בירכתי־בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשׁר־נתנו חתית בארץ חיים׃
24 שׁם עילם וכל־המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשׁר־ירדו ערלים אל־ארץ תחתיות אשׁר נתנו חתיתם בארץ חיים וישׂאו כלמתם את־יורדי בור׃
25 בתוך חללים נתנו משׁכב לה בכל־המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי־חרב כי־נתן חתיתם בארץ חיים וישׂאו כלמתם את־יורדי בור בתוך חללים נתן׃
26 שׁם משׁך תבל וכל־המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי־נתנו חתיתם בארץ חיים׃
27 ולא ישׁכבו את־גבורים נפלים מערלים אשׁר ירדו־שׁאול בכלי־מלחמתם ויתנו את־חרבותם תחת ראשׁיהם ותהי עונתם על־עצמותם כי־חתית גבורים בארץ חיים׃
28 ואתה בתוך ערלים תשׁבר ותשׁכב את־חללי־חרב׃
29 שׁמה אדום מלכיה וכל־נשׂיאיה אשׁר־נתנו בגבורתם את־חללי־חרב המה את־ערלים ישׁכבו ואת־ירדי בור׃
30 שׁמה נסיכי צפון כלם וכל־צדני אשׁר־ירדו את־חללים בחתיתם מגבורתם בושׁים וישׁכבו ערלים את־חללי־חרב וישׂאו כלמתם את־יורדי בור׃
31 אותם יראה פרעה ונחם על־כל־המונה חללי־חרב פרעה וכל־חילו נאם אדני יהוה׃
32 כי־נתתי את־חתיתו בארץ חיים והשׁכב בתוך ערלים את־חללי־חרב פרעה וכל־המונה נאם אדני יהוה׃