1 ויהי דבר־יהוה אלי לאמר׃
2 בן־אדם הנבא על־רועי ישׂראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי־ישׂראל אשׁר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃ [1]
3 את־החלב תאכלו ואת־הצמר תלבשׁו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃
4 את־הנחלות לא חזקתם ואת־החולה לא־רפאתם ולנשׁברת לא חבשׁתם ואת־הנדחת לא השׁבתם ואת־האבדת לא בקשׁתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃
5 ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל־חית השׂדה ותפוצינה׃
6 ישׁגו צאני בכל־ההרים ועל כל־גבעה רמה ועל כל־פני הארץ נפצו צאני ואין דורשׁ ואין מבקשׁ׃
7 לכן רעים שׁמעו את־דבר יהוה׃
8 חי־אני נאם אדני יהוה אם־לא יען היות־צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל־חית השׂדה מאין רעה ולא־דרשׁו רעי את־צאני וירעו הרעים אותם ואת־צאני לא רעו׃
9 לכן הרעים שׁמעו דבר־יהוה׃
10 כה־אמר אדני יהוה הנני אל־הרעים ודרשׁתי את־צאני מידם והשׁבתים מרעות צאן ולא־ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא־תהיין להם לאכלה׃
11 כי כה אמר אדני יהוה הנני־אני ודרשׁתי את־צאני ובקרתים׃ [2]
12 כבקרת רעה עדרו ביום־היותו בתוך־צאנו נפרשׁות כן אבקר את־צאני והצלתי אתהם מכל־המקומת אשׁר נפצו שׁם ביום ענן וערפל׃
13 והוצאתים מן־העמים וקבצתים מן־הארצות והביאתים אל־אדמתם ורעיתים אל־הרי ישׂראל באפיקים ובכל מושׁבי הארץ׃
14 במרעה־טוב ארעה אתם ובהרי מרום־ישׂראל יהיה נוהם שׁם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שׁמן תרעינה אל־הרי ישׂראל׃
15 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃
16 את־האבדת אבקשׁ ואת־הנדחת אשׁיב ולנשׁברת אחבשׁ ואת־החולה אחזק ואת־השׁמנה ואת־החזקה אשׁמיד ארענה במשׁפט׃
17 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שׁפט בין־שׂה לשׂה לאילים ולעתודים׃
18 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשׁקע־מים תשׁתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשׂון׃
19 וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפשׂ רגליכם תשׁתינה׃
20 לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני־אני ושׁפטתי בין־שׂה בריה ובין שׂה רזה׃
21 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל־הנחלות עד אשׁר הפיצותם אותנה אל־החוצה׃
22 והושׁעתי לצאני ולא־תהיינה עוד לבז ושׁפטתי בין שׂה לשׂה׃ [3]
23 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא־יהיה להן לרעה׃
24 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשׂיא בתוכם אני יהוה דברתי׃
25 וכרתי להם ברית שׁלום והשׁבתי חיה־רעה מן־הארץ וישׁבו במדבר לבטח וישׁנו ביערים׃
26 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשׁם בעתו גשׁמי ברכה יהיו׃
27 ונתן עץ השׂדה את־פריו והארץ תתן יבולה והיו על־אדמתם לבטח וידעו כי־אני יהוה בשׁברי את־מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃
28 ולא־יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישׁבו לבטח ואין מחריד׃
29 והקמתי להם מטע לשׁם ולא־יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא־ישׂאו עוד כלמת הגוים׃
30 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישׂראל נאם אדני יהוה׃
31 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃