1 ויכלו השׁמים והארץ וכל־צבאם׃
2 ויכל אלהים ביום השׁביעי מלאכתו אשׁר עשׂה וישׁבת ביום השׁביעי מכל־מלאכתו אשׁר עשׂה׃ [1] [2]
3 ויברך אלהים את־יום השׁביעי ויקדשׁ אתו כי בו שׁבת מכל־מלאכתו אשׁר־ברא אלהים לעשׂות׃ [3]
4 אלה תולדות השׁמים והארץ בהבראם ביום עשׂות יהוה אלהים ארץ ושׁמים׃ [4] [5]
5 וכל שׂיח השׂדה טרם יהיה בארץ וכל־עשׂב השׂדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על־הארץ ואדם אין לעבד את־האדמה׃
6 ואד יעלה מן־הארץ והשׁקה את־כל־פני־האדמה׃ [6]
7 וייצר יהוה אלהים את־האדם עפר מן־האדמה ויפח באפיו נשׁמת חיים ויהי האדם לנפשׁ חיה׃ [7] [8] [9] [10]
8 ויטע יהוה אלהים גן־בעדן מקדם וישׂם שׁם את־האדם אשׁר יצר׃ [11] [12] [13]
9 ויצמח יהוה אלהים מן־האדמה כל־עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ [14] [15]
10 ונהר יצא מעדן להשׁקות את־הגן ומשׁם יפרד והיה לארבעה ראשׁים׃ [16]
11 שׁם האחד פישׁון הוא הסבב את כל־ארץ החוילה אשׁר־שׁם הזהב׃
12 וזהב הארץ ההוא טוב שׁם הבדלח ואבן השׁהם׃
13 ושׁם־הנהר השׁני גיחון הוא הסובב את כל־ארץ כושׁ׃
14 ושׁם הנהר השׁלישׁי חדקל הוא ההלך קדמת אשׁור והנהר הרביעי הוא פרת׃
15 ויקח יהוה אלהים את־האדם וינחהו בגן־עדן לעבדה ולשׁמרה׃
16 ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר מכל עץ־הגן אכל תאכל׃ [17]
17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ [18]
18 ויאמר יהוה אלהים לא־טוב היות האדם לבדו אעשׂה־לו עזר כנגדו׃ [19] [20]
19 ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השׂדה ואת כל־עוף השׁמים ויבא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו וכל אשׁר יקרא־לו האדם נפשׁ חיה הוא שׁמו׃ [21] [22]
20 ויקרא האדם שׁמות לכל־הבהמה ולעוף השׁמים ולכל חית השׂדה ולאדם לא־מצא עזר כנגדו׃
21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על־האדם ויישׁן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשׂר תחתנה׃ [23]
22 ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשׁר־לקח מן־האדם לאשׁה ויבאה אל־האדם׃
23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשׂר מבשׂרי לזאת יקרא אשׁה כי מאישׁ לקחה־זאת׃
24 על־כן יעזב־אישׁ את־אביו ואת־אמו ודבק באשׁתו והיו לבשׂר אחד׃ [24]
25 ויהיו שׁניהם ערומים האדם ואשׁתו ולא יתבשׁשׁו׃