1 והאדם ידע את־חוה אשׁתו ותהר ותלד את־קין ותאמר קניתי אישׁ את־יהוה׃ [1] [2]
2 ותסף ללדת את־אחיו את־הבל ויהי־הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ [3] [4]
3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ [5]
4 והבל הביא גם־הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישׁע יהוה אל־הבל ואל־מנחתו׃
5 ואל־קין ואל־מנחתו לא שׁעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃
6 ויאמר יהוה אל־קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃
7 הלוא אם־תיטיב שׂאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשׁוקתו ואתה תמשׁל־בו׃ [6]
8 ויאמר קין אל־הבל אחיו ויהי בהיותם בשׂדה ויקם קין אל־הבל אחיו ויהרגהו׃ [7]
9 ויאמר יהוה אל־קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השׁמר אחי אנכי׃
10 ויאמר מה עשׂית קול דמי אחיך צעקים אלי מן־האדמה׃ [8]
11 ועתה ארור אתה מן־האדמה אשׁר פצתה את־פיה לקחת את־דמי אחיך מידך׃
12 כי תעבד את־האדמה לא־תסף תת־כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃
13 ויאמר קין אל־יהוה גדול עוני מנשׂוא׃ [9]
14 הן גרשׁת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני׃ [10]
15 ויאמר לו יהוה לכן כל־הרג קין שׁבעתים יקם וישׂם יהוה לקין אות לבלתי הכות־אתו כל־מצאו׃ [11]
16 ויצא קין מלפני יהוה וישׁב בארץ־נוד קדמת־עדן׃ [12] [13]
17 וידע קין את־אשׁתו ותהר ותלד את־חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שׁם העיר כשׁם בנו חנוך׃ [14]
18 ויולד לחנוך את־עירד ועירד ילד את־מחויאל ומחייאל ילד את־מתושׁאל ומתושׁאל ילד את־למך׃
19 ויקח־לו למך שׁתי נשׁים שׁם האחת עדה ושׁם השׁנית צלה׃
20 ותלד עדה את־יבל הוא היה אבי ישׁב אהל ומקנה׃
21 ושׁם אחיו יובל הוא היה אבי כל־תפשׂ כנור ועוגב׃
22 וצלה גם־הוא ילדה את־תובל קין לטשׁ כל־חרשׁ נחשׁת וברזל ואחות תובל־קין נעמה׃
23 ויאמר למך לנשׁיו עדה וצלה שׁמען קולי נשׁי למך האזנה אמרתי כי אישׁ הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃
24 כי שׁבעתים יקם־קין ולמך שׁבעים ושׁבעה׃ [15]
25 וידע אדם עוד את־אשׁתו ותלד בן ותקרא את־שׁמו שׁת כי שׁת־לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃
26 ולשׁת גם־הוא ילד־בן ויקרא את־שׁמו אנושׁ אז הוחל לקרא בשׁם יהוה׃