1 וירא יעקב כי ישׁ־שׁבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃
2 ויאמר הנה שׁמעתי כי ישׁ־שׁבר במצרים רדו־שׁמה ושׁברו־לנו משׁם ונחיה ולא נמות׃
3 וירדו אחי־יוסף עשׂרה לשׁבר בר ממצרים׃
4 ואת־בנימין אחי יוסף לא־שׁלח יעקב את־אחיו כי אמר פן־יקראנו אסון׃
5 ויבאו בני ישׂראל לשׁבר בתוך הבאים כי־היה הרעב בארץ כנען׃
6 ויוסף הוא השׁליט על־הארץ הוא המשׁביר לכל־עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישׁתחוו־לו אפים ארצה׃
7 וירא יוסף את־אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשׁות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשׁבר־אכל׃
8 ויכר יוסף את־אחיו והם לא הכרהו׃
9 ויזכר יוסף את החלמות אשׁר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את־ערות הארץ באתם׃
10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשׁבר־אכל׃
11 כלנו בני אישׁ־אחד נחנו כנים אנחנו לא־היו עבדיך מרגלים׃
12 ויאמר אלהם לא כי־ערות הארץ באתם לראות׃
13 ויאמרו שׁנים עשׂר עבדיך אחים אנחנו בני אישׁ־אחד בארץ כנען והנה הקטן את־אבינו היום והאחד איננו׃
14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשׁר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃
15 בזאת תבחנו חי פרעה אם־תצאו מזה כי אם־בבוא אחיכם הקטן הנה׃
16 שׁלחו מכם אחד ויקח את־אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם־לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃
17 ויאסף אתם אל־משׁמר שׁלשׁת ימים׃
18 ויאמר אלהם יוסף ביום השׁלישׁי זאת עשׂו וחיו את־האלהים אני ירא׃
19 אם־כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משׁמרכם ואתם לכו הביאו שׁבר רעבון בתיכם׃
20 ואת־אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשׂו־כן׃
21 ויאמרו אישׁ אל־אחיו אבל אשׁמים אנחנו על־אחינו אשׁר ראינו צרת נפשׁו בהתחננו אלינו ולא שׁמענו על־כן באה אלינו הצרה הזאת׃
22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל־תחטאו בילד ולא שׁמעתם וגם־דמו הנה נדרשׁ׃
23 והם לא ידעו כי שׁמע יוסף כי המליץ בינתם׃
24 ויסב מעליהם ויבך וישׁב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את־שׁמעון ויאסר אתו לעיניהם׃
25 ויצו יוסף וימלאו את־כליהם בר ולהשׁיב כספיהם אישׁ אל־שׂקו ולתת להם צדה לדרך ויעשׂ להם כן׃
26 וישׂאו את־שׁברם על־חמריהם וילכו משׁם׃
27 ויפתח האחד את־שׂקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את־כספו והנה־הוא בפי אמתחתו׃
28 ויאמר אל־אחיו הושׁב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו אישׁ אל־אחיו לאמר מה־זאת עשׂה אלהים לנו׃
29 ויבאו אל־יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל־הקרת אתם לאמר׃
30 דבר האישׁ אדני הארץ אתנו קשׁות ויתן אתנו כמרגלים את־הארץ׃
31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃
32 שׁנים־עשׂר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את־אבינו בארץ כנען׃
33 ויאמר אלינו האישׁ אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת־רעבון בתיכם קחו ולכו׃
34 והביאו את־אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את־אחיכם אתן לכם ואת־הארץ תסחרו׃
35 ויהי הם מריקים שׂקיהם והנה־אישׁ צרור־כספו בשׂקו ויראו את־צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃
36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שׁכלתם יוסף איננו ושׁמעון איננו ואת־בנימן תקחו עלי היו כלנה׃
37 ויאמר ראובן אל־אביו לאמר את־שׁני בני תמית אם־לא אביאנו אליך תנה אתו על־ידי ואני אשׁיבנו אליך׃
38 ויאמר לא־ירד בני עמכם כי־אחיו מת והוא לבדו נשׁאר וקראהו אסון בדרך אשׁר תלכו־בה והורדתם את־שׂיבתי ביגון שׁאולה׃