1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה לעולם להשלים את־הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃ [1] [2]
2 כי אם־כן הלא חדלו להביאם כי לא־היתה עוד ידיעת חטאים במקריבים בהטהרם פעם אחת׃
3 אבל יש־שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃
4 כי דם־הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃
5 ועל־כן אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גויה כוננת לי׃
6 עולה וחטאה לא שאלת׃
7 אז אמרתי הנה־באתי במגלת־ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃
8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על־פי התורה׃
9 אז אמר הנה־באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את־הראשון למען הקים את־השני׃
10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על־ידי הקרבת קרבן גופו של־ישוע המשיח בפעם אחת׃
11 וכל־כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב הקרבנות ההמה אשר לא־יוכלו לעולם להעביר חטאים׃
12 והוא אחרי הקריבו זבח אחד על־החטאים ישב לימין האלהים לנצח׃ [3]
13 ומאז יחכה עד כי־יושתו איביו הדם לרגליו׃
14 כי הוא בקרבן אחד השלים לנצח את־המקדשים׃
15 ואף־רוח הקדש מעיד לנו על־זאת כי אחרי אמרו׃
16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את־תורתי בקרבם ועל־לבם אכתבנה׃
17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר־עוד׃
18 והנה במקום שיש סליחת החטאים אין עוד קרבן עליהם׃
19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃
20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃ [4]
21 ובהיות לנו כהן גדול על־בית אלהים׃
22 נקרבה־נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי הבשר במים טהורים׃ [5]
23 נחזיקה בהודאת התקוה בל־נמוט כי־נאמן המבטיח׃
24 ונתבוננה איש על־אחיו לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃
25 ואל־נעזב את־כנסיתנו כדרך קצת אנשים כי אם־נזהיר איש את־רעהו וביותר בראתכם כי־קרב היום׃
26 כי אם־נחטא בזדון אחרי אשר היתה לנו ידיעת האמת לא־ישאר עוד זבח על־החטאים׃
27 כי אם־בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את־הצררים׃
28 הן איש כי־יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על־פי שנים עדים או־שלשה׃
29 ומה־דעתכם כמה יגדל הענש הנכון למי שרמס ברגלו את־בן־האלהים ועשה את־דם הברית אשר־הוא מקדש בו כחל ומחרף את־רוח החסד׃
30 כי־ידענו מי הוא האמר לי נקם ושלם ועוד כי־ידין יהוה עמו׃ [6]
31 מה־נורא לנפל ביד אלהים חיים׃
32 אבל זכרו־נא את־הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם צבא ענוים רבים׃
33 פעם בהיותכם לראוה בחרפה ותוגה פעם בהשתתף עם הבאים בצרות כמוכם׃
34 כי הצטערתם על־האסירים וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש־לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃ [7]
35 לכן אל־תשליכו את־בטחונכם כי יש־לו שכר רב׃
36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את־ההבטחה׃
37 כי עוד מעט־רגע והבא יבא לא יאחר׃
38 הצדיק באמונתו יחיה ואם־יסג אחור לא־רצתה נפשי בו׃
39 אבל אין אנחנו מן־הנסגים אחור לאבד כי אם־מן־המאמינים להציל נפשנו׃