1 כי האמונה היא בטחון במה־שנצפה לו והוכחת דברים שאינם נראים׃ [1]
2 והיא שהועדה על האבות׃
3 באמונה נבין כי־העולמות נעשו בדבר האלהים להוציא הנראה מן־הנעלם׃
4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה־לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על־מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃
5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי־לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את־האלהים התהלך׃ [2]
6 ובלי אמונה איש לא־יהיה רצוי לאלהים כי כל־הקרב אליו צריך שיאמין כי־יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃
7 באמונה נזהר נח ויעש את־התבה להציל את־ביתו אחרי אשר־צוה על דברים שלא נראים וירשע בה את־העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃
8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל־הארץ אשר יירשנה ויצא ולא־ידע אנא יבוא׃
9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר־ירשו עמו ההבטחה ההיא׃
10 כי־חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃ [3]
11 באמונה שרה גם־היא מצאה כח להזריע ותלד אחרי בלתה כי־חשבה את־המבטיח לנאמן׃
12 על־כן מאחד אשר כמעט מת בשרו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על־שפת הים אשר לא יספר׃
13 באמונה מתו כל־אלה ולא ראו את־ההבטחות רק מרחוק צפו להן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי־גרים הם ותושבים בארץ׃
14 כי המדברים כזאת מודיעים כי־מטרת חפצם ארץ מושב׃
15 ואלו היתה דעתם על־הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הנה היה בידם לשוב אליה׃
16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל־כן לא בוש האלהים מהם להקרא אלהיהם כי־הכין להם עיר׃ [4]
17 באמונה היה מעלה אברהם את־יצחק כאשר נסה ואת־יחידו יקריב המקבל את־ההבטחות׃
18 אשר נאמר־לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃
19 ויחשב בלבו כי יכול אלהים להחיות גם את־המתים על־כן גם־הושב אליו להיות למשל׃
20 באמונה ברך יצחק את־יעקב ואת־עשו וידבר על־עתידת למו׃
21 באמונה ברך יעקב את־שני בני־יוסף לפני מותו וישתחו על־ראש המטה׃
22 באמונה הזכיר יוסף בקרב־קצו את־יציאת בני ישראל ויצו על־עצמותיו׃
23 באמונה הצפינו את־משה אבותיו שלשה ירחים אחר הולדו כראתם את־הילד כי־טוב הוא ולא יראו מפני מצות המלך׃
24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת־פרעה׃
25 ויבחר לסבל את־עני עם־אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃
26 בחשבו את־חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל־הגמול׃
27 באמונה יצא מארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה את אשר־איננו נראה ויתחזק׃ [5]
28 באמונה עשה את־הפסח ונתינת הדם למען אשר לא־יגע המשחית בבכוריהם׃
29 באמונה עברו את־ים־סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם־המה לעבר־בו ויטבעו׃
30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃
31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם־הסוררים כי־אספה את־המרגלים אל־ביתה בשלום׃
32 ומה אמר עוד הן תקצר העת מספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃
33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשיגו הבטחות וסכרו פי אריות׃
34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלשתם ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃
35 נשים לקחו מתחיה את־מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא רצו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃
36 מהם נסו נסיון תעלולים ומכות וגם־נמסרו לכבל ומסגר׃
37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי־חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃
38 אשר העולם לא־היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃
39 וכל־אלה אף כי־הועד עליהם בגלל אמונתם לא לקחו את־ההבטחה׃
40 למען אשר לא־ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃