1 כי כל־כהן גדול הלקוח מתוך בני־אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על־החטאים׃
2 והוא ידע לחמל על־השגגים והתעים בהיותו גם־הוא ידוע חלי׃
3 אשר־על־כן חיב להקריב על־החטאים בעד־העם ובעד־נפשו׃
4 ואת־הגדלה הזאת לא־יקח איש לנפשו רק הקרוא לה מאת האלהים כאהרן׃
5 וכן המשיח לא־כבד את־נפשו להיות כהן גדול כי אם־מי שאמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך׃ [1]
6 כמו שאמר גם־במקום אחר אתה־כהן לעולם על־דברתי מלכי־צדק׃ [2] [3] [4]
7 אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדמעות לפני מי־שיכול להושיעו ממות ויעתר־לו מפני יראתו׃ [5]
8 ואף כי־היה הבן למד מענותו לשמוע׃
9 ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל־שמעיו׃ [6]
10 והאלהים קרא־לו כהן גדול על־דברתי מלכי־צדק׃ [7]
11 על־זאת יש־לנו לדבר רבות וקשות לבאר לכם במלין יען כי־כבדו אזניכם׃ [8]
12 כי תחת אשר לפי רבות הימים היה ראוי לכם להיות מלמדים עתה צריכים אתם שישובו וילמדו אתכם עקרי ראשית דברי אלהים והצטרכתם לחלב ולא למאכל בריא׃
13 כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר־צדק כי־עודנו תינק׃
14 ולשלמים המאכל הבריא אשר יש להם על־פי הנסיון חושים שהרגלו להבחין בין־טוב לרע׃