1 המלחמות והמדנים אשר ביניכם מאין המה הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃
2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם מפני שלא־שאלתם׃
3 הן שאלים אתם ולא ינתן לכם על־אשר שאלתם ברעה למען תבלו בתאותיכם׃
4 (הנאפים ו) הנאפות הלא ידעתם כי־אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃
5 התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח אשר השכין בקרבנו׃
6 וגם יגדיל לתת־חן על־כן הכתוב אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן־חן׃
7 לכן הכנעו לפני האלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃
8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ [1]
9 התענו והתאבלו ובכו שחוקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃
10 השפלו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃
11 אחי אל־תדברו איש ברעהו המחרף את־רעהו ודן את־אחיו את־התורה הוא מחרף ואת־התורה הוא דן ואם־תדין את־התורה אינך מקים התורה כי אם־דנה׃
12 אחד הוא המחקק (והשפט) אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את־עמיתך׃ [2]
13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה־שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות הון׃
14 ולא תדעו מה־ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הנראה כמעט־רגע ואחר כלה וילך׃
15 תחת אשר תאמרו אם־ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃
16 עתה תתהללו בגאותכם וכל־תהלה כזאת רעה היא׃
17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו חטא הוא לו׃